יופי לקלפטר. חצה למגרש הים-תיכוני. כמו שאומר שכני שממול: קיבל שכל. עוד כמה כאלה, ובמכולת ימחקו לו את החוב. תזרקו מבט על הטקסט. אתה לא חייב להיות חכם כדי שמצעדי ההשמעות יחייכו אליך. שרבוט חמוד. הולך פשוט: פעם היינו תמימים יותר, היום כבר לא, יען כי "הגוף אינו מגיב אותו הדבר" (משפט מגושם מחרב שיר) ועדיין בלב אותה האהבה. מה ההיגיון? אם התחושה של אז איננה עוד, אז איך – אותה האהבה? פתרונים לקלפטר את בסקון. מה לעשות שהשנים עושות את שלהן, ואותה האהבה, כשהלכנו יד ביד אל הים לא תשוב עוד. אבל לך תחפש היגיון בשרבוט חמוד.

יופי לקלפטר שמאנפף את השורה הזו (יופי יופי לי ולך) בפתיחה לפני שהגיטרות החשמליות עושות כניסה בחארקה מפתיעה ומפנות לבוזוקי שמכניס את את סטלוס ואורן. חשמלית קורצת לבוזוקי – זה יופי. יענו, מביאים את הרוק לעממי. משהו פיקנטי לחגיגות עשור שנים ועשור אלבומים לצמד שמוגדר בדפי היח"צ "המותג הכי מצליח בתעשיית המוסיקה היוונית-עברית בישראל" (לא סרנגה?)  יופי להם על הקומבינה העממית הזו. אחרי הכל יש גם קלפטר ברקורד. הולכים יד ביד. יופי להם, יופי לו. זה שהתבגרנו לא הפך אותנו חכמים יותר. נסתפק בלהיות פחות תמימים כדי לפלס את הדרך לאולמי השמחות. והעיקר – שיש  אהבה יש בלב.

פעם כשהיינו צעירים ויפים

הסתובבנו כל היום

הלכנו להרים וטיפסנו על גבעות

לקחנו את הזמן כדי לראות

הלכנו אל הים

הלכנו יד ביד

לא ידענו מי ומה.

פזמון:

יופי יופי לי

יופי יופי לך

יופי יופי לי ולך

היום כשהתבגרנו אחרי כל השנים

הגוף כבר לא מגיב אותו הדבר

עד בלי להכיר משהו השתנה

אבל בלב אותה האהבה.