דיאנה קראל מקדישה את הדיסק לשלישיית נט קינג קול, זמר הבלדות בעל הקול המתוק-קטיפתי. קרול אינה מציגה טווחי קול מלהיבים, היא גם אינה עושה מאמץ כלשהו. כל מה שמייחד אותה זו גישה סווינגית רכה לחומר של קול ושיחזור התיזמורים המאוד אינטימיים של הטריו. היא שרה בפיסוק הכי נכון. ראסל מלון בגיטרה, פול קלר בבס. דיאנה בפסנתר. ג’אז של מרתף קטן חצי אפלולי, באווירה נינוחה
