על מה החגיגות?

אלביס בן 75

0/5

ב-8 בינואר מלאו לאלביס 75. מזל טוב, מברך אחד האתרים המקומיים. עולים לקברו. פורשים עוגות יום הולדת. נוסח קבוע בכל שנה בתאריך הזה: אלפי מעריצים ציינו את יום הולדתו של מלך הרוק'נרול, אלביס פרסלי, בחגיגות, סיורים ומופעים –  מגרייסלנד, דרך לאס וגאס ועד אוסטרליה.

והשנה החגיגות הן גדולות במיוחד בעקבות המספר הסמלי. על מה בדיוק החגיגות? לא כל ז"ל זוכה לחגיגות ביום הולדתו. קחו את ג'ים מוריסון. לא ממש חוגגים את יום האזכרה שלו. מדוע לא יסתפקו סתם בהעלאת זכרו של אלביס? ואולי: החוגגים ממשיכים להאמין לאגדה שאלביס חי, שמותו בויים, ממש כמו המיתוס שפול מקרטני מת. זה טוב למיסחור באלביס. זו גם אחת הסיבות שחוגגים את יום הולדתו – התעשייה שחיבקה את דמותו אחרי מותו. ממשיכים להניע את גלגליה המשומנים.

אפשר להבין אותה: אלביס הוא אולי הדמות הבולטת ביותר במוסיקה הפופולארית של המאה העשרים, אבל לא בהכרח – האיכותית/ חשובה ביותר, נאמר בהשוואה לביטלס. אין ויכוח שאלביס הוא האיש שנתן דחיפה לרוק & רול יותר מכל אמן רוק אחר כולל ביל היילי שהקדים אותו בז'אנר הזה. גם מבחינת מספרי מכירות קרים – הנוכחות שלו בתרבות הרוק והפופ של המאה העשרים הייתה פנומנאלית – עשרות להיטים בין שנות החמישים לשבעים, כמו גם קטלוג מכירות אלבומים יציב ואין ספור הוצאות מחודשות מאז מותו ב-1977. סטטיסטית גם בלי להסתמך על נתונים מדויקים – אלבסי פרסלי הוא אמן הרוק שמכר יותר תקליטים, אלבומים ודיסקים יותר מכל אמן רוק אחר.

אומנותית, כמו שאמרתי אלביס לא היה האמן הלבן הראשון ששר ריתם&בלוז, אבל אלביס הראשון שהצליח למזג קאונטרי ובלוז לסגנון המוכר כרוקאבילי Rockabily. מצד שני: אלביס לא היה מגיע כסופרסטאר למרכז המיינסטרים אלמלא מקדמי הצלחה נוספים: סגנונות נוספים כפופ, גוספל ואף אלמנטים של בלוגראס ושירה אופראית שמאלצית. וכמובן, ויזואלית – נוכחות בימתית סקסית שחברה לקולו החזק והעשיר. מצד אחר – קשה לשכוח את סרטיו ההוליוודיים הגרועים, את המניירות המגוחכות, את  הניתוק שלו מהעולם, את חייו הביזאריים.
אלביס עצמו באורח חייו, בספקולציות סביב חייו תרם ללא ספק להעצמת המיתוס, להפיכתו לסמל תרבות אמריקני שממשיך לסחוף המונים לקברו ולייצר תעשיית תיירות/בידור שממשיכה לתדלק את עצמה. אלביס אחרי מותו הוא יותר סלב ממוסחר ומתוקשר בתקשורת מאשר אמן מוסיקה מוערך, וזו למעשה הסיבה ל"חגיגות".

 

אלביס הקלטה חיה 1968

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. עם הכל הכבוד יוסי . ויש לי הערכה עצומה מאז ימי "מעריב לנוער" ז"ל שערכת את מדור המוזיקה. נראה לי שהערצתך לביטלס מערפלת את חושיך .אלוויס יצר את המושג ( אם ברצונו ולא ברצונו) "סטאר" . לטוב ולרע. נכון שהיו לו הרבה שירי נפל במיחוד בשנות ה60 עד תום העשור . אבל אדוני הנכבד כל גדולי הפופ עם זה בואי, הסטונס. מוריסון , זפלין .וכו הושפעו ממנו וממה שאתה מכנה "המניירות" שלו.ועם מדברים על איכות. הסטונס יש יותר כישרון כתיבה והלחנה ממה שהיה לביטלס . הם פשוט קדמו להם זה הכל.

  2. טעות גדולה בידך אדון חרסונסקי, כמי שאמון לדעת ולהבין את תרבות הפופ אינך קולע למטרה. על מה החגיגות , בטוחני כי אתה מתלוצץ לבטח סופרסטאר אדיר מלך הרוקנרול פרופרמר אדיר עם יכולת קולית מדהימה,הזמר הזה שינה בדיוק כמו הביטלס את המוסיקה העולמית הפופית בזה שאנשים הבינו כי אפשר לשלב בתוך רוק גם בלוז ומוסיקה שחורה לתוך שיר בין 3 או 4 דקות פופי, אלביס הוא אייקון תרבותי פנומנאלי שלא היו כמותו לכן הוא הפך למיתוס, לא מותו העצים זאת אלא כל התהליכים שקרו לו עובדה היא שמותו של גון לנון למשל לא האצים שום מיתוס או הערצה עיוורת בלתי ניתפסת לחלוטין , עליך להבין כי לא רק האמריקאים אוהבים אלא כל העולם בצורה לא ניתפסת . מותו של מוריסון אומנם הפך אותו לאגדה שלצערי גוועה ושוב לא בגלל שהוא לא היה מוצלח אלא בגלל שלאלביס חוץ מכישרון מדהים ויכולת שירה וגם יכולת להזיז חברתית ולשנות תרבות שלמה אומנם בחיו הוא היה בדלן אך אתה יודע מה זה לא הזיז לאף מעריץ. יש לו מלא חקיינים אנשים ברוכי כישרון אך אלביס יש רק אחד ויחיד וכאמור הרבה גורמים לכך לא מה שכתבת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן