ממשיכים לייצר שירים כמו שקיות פלסטיק. גם המנגינות הן כבר פרודיה על. באשר לליהוק – קבלו ניואנס למען האחות זהבה בן – דואט עם אהרון. למה שהיא לא תהנה מפירות החגיגה הסלולארית. עזבו אתכם אמנות, צריכים קולות ודרבוקות. עוד פעם נשמה, עוד פעם לב. עוד פעם נשבעתי משהו. ורק היא. רק היא. על הכל ויתר. העצב והמצהלה. יענו, במזרחית. תגידו, לזמרים אין לב להרגיש שהם עובדים על כולם? זהבה? – שחקי אותה. מגיע גם לך לחייך. השאלה בכמה דמעות זה עולה.
כשבך פגשתי ידעתי/ שאת היחידה/ ועלייך לא וויתרתי/ אהובה/ אלי אתה הגעת/ את ליבי/ כבשת/ כשלי קראת/ נשמה
אז בואי אלי אהובה אני קורא לך/ מבטיח לך זה מכאן ועד הנצח/ בואי אלי ותראי עוד ננצח/ כי הלב לא טועה הכל יודע
איך רק אתה את הלב שלי פותח/ לחלומות מתוקים אותי לוקח/ וביחד נשיר וננצח/ כי הלב לא טועה הכל יודע
כשלך נשקתי יכולתי/ לעוף מאהבה/ ונשבעתי לא תהיי עוד/ עצובה/ את כל מה שחלמתי/ על הכל וויתרתי/ ולי ביקשתי/ רק אותך
