30 + שלושים פלוס

שגיא צורף אלעד כהן

High Fidelity
4.5/5

משתתפים: שגיא צורף, אלעד כהן, ברי סחרוף, יהלי סובול, יהודית רביץ, מאור כהן, נינט טייב, שלומי סרנגה

צורף וכהן מתחילים להצדיק את המושג פרויקט. יש  אמירה, קו מוסיקלי תחושתי (אווירה נוגה-מדוכדכת-אפלולית) גם בחירת צבעי הסאונד והמבצעים אינה מקרית,  ואני יודע שיש מי שירימו גבה לגלות את שלומי סרנגה בשני שירים.

הדיסק נפתח בסימפול של צ'רלס לוטון קורא פסוקים מהתנ"ך.  צורף וכהן מצטרפים ל"יבשה לים" – הרצון לשינוי טוטאלי עובר דרך מבול חדש שיהפוך את העולם מיבשה לים. צליל דאנס אלקטרוני דמוי פט שופ בויז גם בהרמוניה הקולית. שירה נמוכה הזויה-מלנכולית.  יופי.

"אחים לנשק" קצב אחר, כזה  Yemeni ברי סחרוף שר מצב אין ברירה של מלחמה אחר מלחמה "נפגש במלחמה הבאה… הם מבטיחים להיגמל מהייאוש והשנאה". טון סחרופי אחיד, מעט מדוכדך שמעביר את תחושת האפאתיה. קצב מידטמפו שאינו נוטה תקווה.
מאפוקליפסה ויחסי עמים עוברים ליחסים בין אישיים. יהלי סובול שר על אחת שמשחקת ברולטה של בחורים – נאהבת-מאוהבת-מאהבת  ומה שהיא גורמת לגברים. שיר סטורי-טלר, והמספר (סובול) נשאר מרוחק. פופ אלקטרוני מייצר אווירה מלנכולית קרה.

שלומי סרנגה שר "בואי שבי – הקצב מואט לסלואו טמפו, אווירת דמדומים מהורהרת-הזויה. שיר אהבה-בקשת סליחה. לא בטוח שירדתי לסוף דעת יוזמי הפרויקט בקשר התמאטי לשירים האחרים. טקסט מקרי. המוסיקה – מצב רוח שבהחלט מתחבר לקו המוסיקלי.סרנגה מתרחק מחופי יוון לארץ לא נודעת מבחינתו.

קו האמביינט הזה נמשך ל"האור עולה" עם מאור כהן. סולם נמוך, טון שמצטרף לאווירה, טקסט רזה (כמו שזה… זה..זה) מנגינה – ככה, – אבל הצליל מצליח לפזר תחושת-אווירת  הפאטאליות שבשיר.

יהלי סובול ונינט טייב מצטרפים ל"אין לך מה להפסיד" – תורת היחסיות שביחסי הבינו בינה. שיר אווירה מדוכדכת. נינט כמעט לוחשת. "אין לך מה להפסיד… הגוף קופא ואין לך מה להגיד… אבל פתאום את אומרת/ רחוק מהעין רחוק מהלב". מלודיה יפה, הרמוניה קולית עגמומית שאינה משתנה הפקה אלקטרונית שמפזרת רוח נכאים ותחושת מסתורין.

עוד דואט: יהודית רביץ את מאור כהן"תאמין לי". תוגת קולה נמזגת לדברי ניחומיה לשיקום יחסים ("תתחיל בצעד או שניים") שיר  שמבטא גישושים של חזרה זה אל זו שהופכים אט אט לריגושים הדדיים.

סרנגה קיבל גם את "שמיים שחורים" – הטקסט היחיד שאינו של שגיא צורף אלא של נדב קודינסקי ז"ל – על פייה לבנה דומעת ומלאכים על רקע שמיים שחורים – מנגינה קסומה עטופה בשכבות אווירה שלוקחות את סרנגה לגלגל רקיע שאלמלא הפרויקט הזה – ספק אם היה מגיע אליו.

"סכנה" בביצוע יהלי סובול מתריע על אפוקליפסה עתידית שרק בעלי החיים יחושו בה – כמעט באותו קצב מידטמפו ובתוספת גיטרות רוק לצד צליל מפוחית פה בסטייל סרטי המערבונים.

שגיא צורף ואלעד כהן שפתחו – מסיימים ב"מנזר" –על רקע מצב האפוקליפסה שאליו התייחסו וראיית השחורות – מחפשים דרכי מילוט ומפלט ("מה לעשות בלי לחשוב על הסוף") עיבוד שיש בו פט שופ בויז ותוספות אלקטרוניות שמדגישות את אובדן הכיוון העתידי.

פרויקט אמביינט יצירתי עשיר, מושקע הפקה, שמצליח לשדר ראש משותף ספוג התוגה והפסמיות שמחלחלות במרבית רגעי ההקשבה לדיסק.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות