וילאמס רוצה להיות גם פרנק סינטרה. בקטע אחד "זו היתה שנה טובה ביותר", פרנקי משתלב בקולאז’, ומזדקרים ההבדלים. ויליאמס לא שייך לליגה הזו. אין לו ה"פרייזינג", תחושת הקצב של סינטרה, אבל יש לו כשרון לקאברים לסטנדרטים שיוצאים אצלו חמאת סווינג מתוקה, כולל דואט עם ניקול קידמן ל"סאמסינג סטיופיד", "מקי סכינאי", "מר בונג’נגלס", "סטיירטן אפ אנד פליי", "ביונד דה סי". תמהיל מענג של מיוסיקלס וג’אז. וילאמס מצדיע באהבה לגדולים ממנו.
