פתאום נהיה לי בלקאאוט למרות הפרסומת בטלוויזיה. אני לא זוכר אם דיסקונט עומד מאחורי אלטון ג'ון או מאחורי רוד סטיוארט לקראת ההופעות באצטדיון רמת-גן. הריגוש כל כך קטן (משניהם) שזכרוני בגד. בוב דילן? – אין לו בנק? לאומי והפועלים: נראה אתכם מרימים את הכפפה.
הדיל עם הבנק נולד לכבוד ליאונרד כהן. התארגנה החתמה ארצית – חייבים לייבא את הכהן. בהתארגנות ההיא היה צדק מסוים. כהן בן 75, אמן דגול. לא יהיו עוד הזדמנויות לראותו כאן בלייב. כשהתברר כי האמרגן מרסל אברהם לא יוכל להרים כלכלית מופע כזה, נחלץ הבנק לעזרת מרסל, אבל גם לעזרתו הוא (של הבנק). לקוחות דיסקונט קיבלו עדיפות על שאר בני תמותה. אם יש לך חשבון בבנק – ליאונרד כהן בהישג ידך. התחושה הייתה של התערבות מסחרית בוטה בשוויון הזדמנויות לקהל הרחב. אתה רוצה לראות ליאונרד כהן – תפתח חשבון.
אז נאמר שבשביל ליאונרד כהן, עברנו על הפעלול המסחרי בשתיקה. אבל הנה השיטה נכנסת למסלול של קבע. תביא שם גדול – ולך עם זה כל הדרך עם הבנק. בהערת אגב, הייתי אומר – אם ליאונרד כהן הצדיק את המהומה. אלטון פחות. סטיוארט – עוד יותר פחות. את שניהם כבר ראינו בפארקים ובאצטדיונים בישראל. ב-2010 הם כבר לא עד כדי כך מעניינים/אטרקטיביים. בטח לא מצדיקים מהומה.
מה שבטוח: לא הייתי פותח חשבון בנק בשביל אחד מהם. תביאו כבר איזו להקת מיינסטרים טובה קולדפליי, מיוז ואולי אחסיר פעימה. אבל סטיוארט וגם אלטון ג'ון – קצב הלב נשאר סדיר.
מהומת הכוכב הגדול והקומבינה עם הבנק, כבר דוהרת על עגלה עם סוסים מהירים. בים-בום-בם עם הלקוחות של הבנק, שגם השנה ייהנו מעדיפות על הלא לקוחות. גם אם לא הייתי לקוח – הייתי רגוע. בכלל, נדמה לי שאחרי ליאונרד כהן, הבנק צריך לתת לחיי התרבות להמשיך להתנהל חופשי, היצע וביקוש נטו. לא חייבים שהכסף יענה על הכול. אגב, הייתי מציע להפועלים ללכת על קמפיין עם בוב דילן, כקונטרה לדיסקונט – ליאונרד כהן-אלטון ג'ון. בטח מישהו בהפועלים מתפקע מצחוק לנוכח ההצעה. אני מבטיח: אם פועלים הולכים על דיל עם דילן, אני פותח חשבון חדש אצל שרי אריסון.
