השיר מנסח בפשטות רבה אהבה מהי. התלות שלו בה. בכל דבר. בטוב, ברע, בעוצמה כמו גם בחולשה. וכמובן – האהבה הראשונה, היחידה, גם שלה. עדיין כה טריה, ראשונית כל-כך, שהוא מרגיש כאילו לא הבשיל להיות מבוגר. עדיין חש כילד. מי לא מייחל לעצמו שאהבתו תישאר כך לאורך ימים ושנים.
תומר מתנה סנטימנטלי עד קצות אצבעות רגליו. הטקסט אינו מנסה להתיפיף. מתנה אומר את הדברים טיפה פשטני, כאילו ב"פרוזה", בחוסר ברק פיוטי. אבל אין כאן ויכוח: הלחן, הטון, העיבוד שמזכירים שירים מפעם, כולם איתו בתחושתו הצודקת. שיר רגש מינורי, קו מלודי לא מורכב, מתנגן בפשטותו. העיבוד לכלי מיתר מעניק את הממרח המתקתק משהו לקול הסנטימנטלי הנוגה שמשדר אמינות. פיו וליבו שווים.

כל דבר שבי קשור בך
סדר יומי כוחי וחולשותיי
כל דבר שבי קשור בך
עצמאותי תלותי ויומי