כולם מחפשים אהבה, בלי יוצא מן הכלל. היא נמצאת בכל מקום. כולם זקוקים לה, בלי הבדל דת, מין, מעמד, מנטאליות, צורה. רשימה מפורטת למטה. מה מעבר? אל תחפשו מעבר. ה"מֵעֵבֶר" היחיד של גוטמן הוא "מעבר לפינה", שם נמצאת האהבה. צריך רק לבקש אותה. אז בואו נגיד שגם בנדוש יש אמת, אבל לא כל אמת מעניינת שלא לדבר על מאתגרת.
שגרת הטקסט מובילה לצלילים עתירי ביט אלקטרוני שיגיעו לרחבת הריקודים. הפתיחה והסיום – טון קודר משהו כמו של סרט מתח שאינו מבשר כמובן על ההמשך המדונסס.
המנגינה – פחות שגרתית מהטקסט. מי שמזהה משהו בסגנון פט שופ בוייסי – לא אתווכח איתו. אין שום ספק כי מדובר בלהיט פופ מהוקצע, שיר מזיז, אם כי לי אישית לא מזיז שומדבר. אם פיי גוטמן מתעתד ללכת על הפקה פט-שופ-בוייסית כזו גם בשירים הבאים – יכול להיות שמסתמנת כאן אוריינטציה קלילה-מסחרית  מהוקצעת בפופ המקומי. 

בנים בנות בנות בנים
בין הסדינים או בגנים
המתונים הקיצוניים
והשכנים המשונים
החילונים הרבנים
הביישנים השמרנים
הספקנים הסקרנים
הסטלנים רוצים רק אהבה