הכותבת חיה עם סימני שאלה ומעט תשובות. החזרה על "אולי" לאורך הבית הראשון מראה שדרכה אינה מובילה לשומקום. "אולי" במשמעות – יתכן. יכול להיות ש… כל הבית הראשון של השיר הוא בסימן ה"יכול להיות ש…" רבות השאלות על מהות חיינו מאשר התשובות.
ומגיע רגע שבכל זאת מחליטים לקחת נשימה, לנסות לבחור, או לפחות "לברך על מה שיש". חני דינור כורכת כמעט כל מה שאומר חיים בשיר הזה – מהגשמה עצמית, בריאות ועד מוות, ונשארת בסימן השאלה הגדול גם בסיומו – "…והבדידות, והבריאות/ ומה אספיק עד שאמות … ומי יאמר, יאמר לי כבר/ מהו השביל שבו אבחר" למרות הבחירה, חוסר הוודאות שולט לגבי נכונותה. שיר שמבטא מצוקות בדרך פשוטה ואפקטיבית (פרט לשימוש הצורם במילה "זה" בבית הראשון)
הביצוע מתחלק למעין מונולוג דיבורי בטון נמוך ונינוח לשירה שמטפסת בהדרגה גבוה. מצליחה לבטא את דחיפות הצורך. הקצב הואלסי, המנגינה והעיבוד (שילוב יפה של צליל בוזוקי) הטון משתוקק מצליחים לשדר את מצוקת הדוברת בשיר.
אולי היה ולא ראיתי,
אולי זה סוד שלא גיליתי,
אולי בגלל שכך קרה, אולי בתוך הסערה,
אולי כי שם אני נולדתי,
אולי בגלל שכך גדלתי,
אולי זה היא, אולי זה הוא,
אולי מאז היום ההוא
מה הסיבה, מה הגורם,
שזה רועד, שזה צורם,
ומי יאמר, יאמר לי כבר
איך האתמול הפך מחר?
עכשיו לקחת לי אויר, להתכוון ולבקש,
עכשיו הזמן שלי לבחור
ולברך על מה שיש.
עכשיו לפקוח העיניים, לקחת נשימה,
עמוק מתוך אין סוף שמיים,
עמוק מבטן אדמה.
עכשיו לנשום
ומה יהיה ואיך יהיה,
ומה יהיה אם לא יהיה,
ואם ארצה ולא ייצא, עד שאגיע לקצה.
ואם אחמיץ או אוותר,
לא יישאר דבר יותר,
והבדידות, והבריאות,
ומה אספיק עד שאמות
מה השיעור, מה הייעוד,
האם ביחד או לחוד
ומי יאמר, יאמר לי כבר
מה הוא השביל שבו אבחר?
9 תגובות
חני מרגשת ומחדשת בקולה המדהים עם טקסט אמיתי ומדויק. שיר ראשון ברוח ריברסינג – נשימה מודעת. לא רק מרומם את האוזן, אלא גם מטפל בנפש. כן ירבו
אהבתי במיוחד את הלחן ואת הביצוע המרגש, המדגיש את התוכן. הקול של חני ממש שמיימי. נהניתי מכל תו ותג. מחכים לעוד…
ככה, במילים פשוטות ובמנגינה כובשת, השאלות המהותיות נשאלות, והתשובות הן: להתכוון , לבקש, לבחור, לברך ולנשום….וחוזר חלילה.
תודה על שיר נפלא שבא אלי בדיוק בזמן.
הפשטות כובשת. השירה נוגעת עמוק: חני דינור מדברת אל המאזין. תחילה בקטן, אחר כך ביותר עוצמה… אפילו משרה אופטימיות. והמלים מדברות אלי, ואליך ואליו ואליה. יופי של שיר!
חמישה כוכבים זה מעט לעומת מה שצריך לקבל השיר המדהים הזה.
שיר שעוצר לרגע את הנשימה על מנת לאפשר לקחת נשימה גדולה יותר. משקף הבנה מעמיקה שאין תשובות נכונות לשאלות קיומיות, ומה שנשאר, זה לקחת אוויר, לברך, ולהמשיך לשאול, לחפש ולהתגעגע לודאות שלא קיימת. חני דינור מבצעת בייחודיות שלא נשמעת כל יום בארצנו. מחכה לעוד
שיר מרגש ביותר שמעתי אותו מספר פעמים עם דמעות בעיניים,
משמעות המילים מאוד עמוקה ומעוררת מחשבות והשראה
שיר מקסים!!! אהבתי מאד, חסר בנוף המוסיקלי בארץ זמרות כאלו.
מצטער… למרות השינויים הקטנים עדיין אני לא יכול שלא לשים לב למלודיה של I DID IT MY WAY… צריך לזכור בארץ שאי אפשר לקחת חצי בית של מישהו וחצי שלך 🙂