קראתי באיזשהו מקום שדוד ד'אור כתב את השיר הזה בהשראת המיסה של באך. יכול להיות. אני שומע כאן יותר פופ דאנס דיסקו היי אנרג'י שנות השמונים,מאשר יצירת הענק, המיסה בסי מינור, ומי שנזכר בפאלצטים של ג'ימי סאמרוויל (ברונסקי ביט, הקומיונארדס) – מקבל משהו מזה.
שיר על התחושה העילאית הזו של אהבה – רוחנית ומעשית. הקסם הזה שמחפשים – מגיע. כיוון שיש בו משהו שמיימי, שילב ד'אור בעיבוד מוטיב כוראלי. אבל שלא תטעו: לא באך ולא המיסה הם שהגיעו לכאן, אלא הדאנס קלאב פופ הפשוט הישיר, מתכונים מוכרים קלישאתיים עם קריצה למחוזות האייטיז. אם מחפשים אצל ד'אור מוסיקה שנוגעת בשמיים, אז כאן צריכים לרדת לרצפת רחבת הריקודים.
אני הולך לוקח נשימה
אחרי הגשם, ריח אדמה
המחשבה תמה לא מסתבכת
עם עצמה
יודע שהכל זה יחסי
אוהב אותך פשוט ומעשי
ומקווה שתיכנסי איתי אל החלום.
היי זה הקסם שחיכינו לו שנים
היי זה אותו דבר בחוץ ומבפנים
זה כמו כוכב שמכוון
זה בי או באך שמתנגן
כל הזמן אנחנו מנסים
מתי נמצא את מה שמחפשים
תראי לאן אנחנו נכנסים
ושוכחים לצאת.
היי….
2 תגובות
שיר סתמי שלא הולך ופוגע בשום מטרה ומקום. באך ,אפילו לא קצה ציפורנו , עלוב
כצמר גפן ורדרד ומתקתק, אתה אוכל בתאווה רק כדי לגלות שזה בסך הכל אוויר שתפס קצת חומר דביק מסביבו ונמכר במחיר מופקע ( יחסית ).