מי שכבר מסכמים את 2010, הנה מועמד אחד לאלבום השנה. מאותם דיסקים שאתה מניח בצד. תחזור אליהם ללא תנאי. אלבום שלישי של הצמד מבלטימור, אלקס סקלי וויקטוריה לגרנד. מוסיקת dream-pop, צלילים חלומיים שנבנים סביב קולה העשן של הזמרת/ אורגניסטית ויקטוריה (אחייניתו של המלחין הצרפתי מישל לגרן) מזכיר קולות יחודיים ועשירים כמו של ניקו, מריאן פיית'פול, הופ סנדובל.
Zebra בפתיחה קובע טון. נגינת גיטרה איטית בודדת מובילה להרמוניות שמימיות זכות, שאחריהן מגיע קולה של לגרן. גם Silver Soul ו – Norway (שיצא כסינגל) בהמשך קורצו מחומרים קסומים דומים. רוב השירים נבנו על הקשה סולידית, בעיבודים שמייצרים אווירה הזויה, מוסיקה שזורקת לכיוונים שונים עד נאמר "פליטווד מאק". המתאבנים מכינים למנה העיקרית – Walk In The Park – פסגת האלבום.
"אתה יוצא לטיול בפארק כי אינך זקוק לדבר/ ידך שלעיתים אתה מחזיק אינה פעילה/ הפנים שראית בדלת אינם נמצאים שם עוד/ עניין של זמן זה יעלם מראשי/ בתוך ומחוץ לחיי אתה תצא מראשי/ רק עניין של זמן"
You go for a walk in the park 'cause you don't need anything
Your hand that you sometimes hold doesn't do anything
The face that you see in the door isn't standing there anymore
In a matter of time, it would slip from my mind

הקולות והעיבוד לקלידים אלקטרוניים – צובטים בעצבותם היפה.  ואחרי ארבע שירים מצוינים, כמעט באופן טבעי מצפים להפוגת קסם. לא באלבום הזה. הנה עוד שניים מצוינים: Lover Of Mine (מס. 6) ו – Take Care (המסיים) האינטראקציה בין קולה של ויקטוריה לגרן וצלילי הקלידים שהיא מנגנת ובין הגיטרות של סקאלי מייצרת את הייחוד של ביץ' האוז. Teen Dream מגיע ממקומות של אמנות פופ  דרים צרופה, אותנטית. אלבום שהחמצתו אינה באה בחשבון.