כמה שעות אחרי ששמעתי את הדיסק החדש, התייצבתי למופע הבכורה, או כמו שנהוג בימינו לומר – ל"השקת הדיסק", לשון הורדת הספינה החדשה למים.
קברניט הערב התיישב במרכז הבמה והנחה את ספינתו למשוט במבוכי קיומנו היהודי בארץ הזו, נכון להיום. באולם אווירת שבת אחים גם יחד כמו בסלונו הפרטי.  אוז מספר ושר, כשמילות השירים מוקרנות על מסך כבערב שירים בצוותא. כל שיר זוכה להארות ולהערות . לא משהו כבד אלא קולח, אנושי, מצחיק, שנון ומלבב.
"מזמורי נבוכים" של קובי אוז הוא ערב בידור של איש שהחליט לעשות סדר בבלגן של חייו.
הגם שנדמה שהקהל שמגיע להופעה הזו מייצג את הסקטור הדתי, "מזמורי נבוכים" נועד לא פחות ואולי יותר לקהל חילוני.
כבר כתבתי בעניין הדיסק: קובי אוז אינו חוזר בתשובה. כמאמין הוא מגיע משאלה. הוא גם לא המיר את חילוניותו בדתיות חדשה. הוא אינו מצטרף לשום כת או מחנה. האיש, במלאת לו ארבעים, אסף את עצמו, ניסה להרכיב מחדש פאזל של כל מה שהוא חייו עכשיו, שכולל שאלון עימות עצמי – מי אני ומה אני ומנין אני. ב"מזמורי נבוכים" הוא מנסה ומצליח לקחת את הנושאים הגדולים של החיים ולהביא אותם למקומות פשוטים, ובשפה עכשווית,. מתעמת עם מגוון עניינים – יהדות, תפילה, שורשים ומסורת, אמונה, צדק חברתי, והוא עושה את זה בלב חם, בפתיחות רבה, גם בעין אירונית, צוחקת.
רשימת השירים אקלקטית, קודש וחול, פיוטים ושירים חדשים, אין בה שום מגמתיות לשכנע מישהו ממחנה זה או אחר. קובי אוז אינו מטיף. הוא בוחן, מתרפק, מחייך. מתקשר.
האקלקטיות מגיעה למוסיקה. מעורב ים-תיכוני עם מוטיבים עממיים מכל הבא ובלי בס-תופים. עיבודים אקוסטיים עשירים. כינור מצטרף לפסנתר, אקורדיון למנדולינה, ויש לו על הבמה כנר שהוא גם חצוצרן, גם נגן חליליות וגם שרקן לא קטן (כן – איש ששורק) וזמר נשמה – אדם מדר, איש שמשיב רוח פרצים של שמחה וחיוך במופע. ג'וני קורן הוא קלידן ואקורדיוניסט נפלא בעל טאץ' קלאסי, וגם רועי צעדי, גיטריסט-זמר שמוסיף את הצבע המיוחד שלו.
לא יודע איך המופע היה נשמע עם בס-תופים. בערב הזה שבו אוז בוחר לארח אותנו  בגובה העינים ובישיבה – הפורמט המהוקצע הזה מספק את הסחורה.
החיבור של "ג'ו כפרה" מימי טיפקס עם "חמדת ימים" של קרליבך יחד עם "געגועיי לגעגועים" ו"נקבת השילוח" הוא פלורליזם מוסיקלי מקומי יפהפה, שמשלב המסורתי עם המודרני מנקודת המבט המחייכת-חכמה של האיש במשקפיים ומותיר טעם של עוד.

נגנים: ג'וני קורן: קלידים, אקורדיון, רועי צעדי: גיטרה. אדם מדר: כינור, כלי נשיפה, עוד.

שירים: מזמורי נבוכים, געגועיי לגעגועים, מדרגות נעות, אלוהי, שוועת עניים, תפילת החילוני, נקבת השילוח, ידידי די, זלמן זה לא אתה, איש עם שלט מקרטון, ג'ו כפרה + חמדת ימים, יא חביבי, פקק תנועה של ניסים, למען אחי ורעי, אדון יה, התחנה הישנה, געגועיי לגעגועים.