המופע המשותף

שמעון בוסקילה שירי מימון

רידינג 3 ת"א
4.5/5

מה לו ולה? הרמתי גבה. מה הקומבינה? מה לנסיכת הפופ ולטרובדור הזמר המרוקאי? זה כמו שהפגשתם את שב חאלד עם מריה קארי על במה אחת. הנועדו זה לזו?
אחרי כשעתיים של שמעון בוסיקילה את מירי מימון על במה אחת – אני מסיר את השאלה מסדר יומי. נועדו גם נועדו.
דואטים הם לעיתים מקדמי הצלחה, משדרגי קריירה. שירי מיימון היא זמרת מצוינת שיכולה לשיר גם בלי לחבור לשני קולות, אפילו כשמדובר בסלסול נשמה כמו של שמעון בוסקילה. כששומעים את התוצאה – מבינים את המוטיבציה.
התחבטתי תחילה בין קלישאות כמו "קיטש של שיא הרגש". או "טובים השניים, ו"נועדו זה לזו" אין לי בעיה לחבר אותן: כשזמרים נועדו זה לזו – גם הקיטש של שיא הרגש יוצא להם טוב. מבחינה זו הערב הוא שיר הלל לדואט הפופ המיינסטרימי.
חיברו חלק מהמיטב שלו לחלק מהמיטב שלה. שניהם ביחד, כל אחד לחוד, בסולו ובדואטים מספקים מבחר מוכר וחביב מלהיטיהם הגדולים, למעשה מצעד פזמוניהם, והקהל כרגיל מגיע כדי לזהות את המוכר, ואם אפשר גם להצטרף, אחרי שסעד את ליבו במועדון.
בשילוב לא קיים איזשהו קונספט אומנותי , כך שהסך הכל  (והוא אינו מעט) מסתכם בקומבינת פשרה מחניפה מאוד, בהפקה מוסיקלית טובה מאוד של עמית הראל, שמבחינתי חשפה יותר שמעון בוסקילה מאשר את שירי מימון. פעם ראשונה שאני רואה את בוסקילה נפתח כל כך, משתף פעולה למופת, לא חושש משירים מתוקים, וגם נותן את המיטב שבו ששיאו ב"יא מאמא", שמתחיל סולו וממשיך בדואט. אותנטי, קונטרה לזמר הים תיכוני האינסטנט.
בוסקילה, יליד אופקים, בוגר נתיבות, הוא אולי היורש של זוהר ארגוב, ואם יש דבר כזה שנקרא "בלוז מזרחי", זה בוסקילה. צריכים להקשיב לטון, לסלסול, למוטיב המרוקאי, כשהוא שר את "עלש", "מחפש חבר קרוב", שניהם קשורים בימים שלו אצל שלמה ארצי. שירת הרגש אצל בוסקילה חזקה יותר מאלף מילים, מאפילה גם על טקסט הפשטני. כשבוסקילה לוחץ על הקול, יוצא לו סלסול מהלב, כזה שאפשר לחבר אליו כל דבר, גיטרות חשמליות וסקסופון נשמה.
שירי מימון? נדמה לי שמאז שפנתה לבוסקילה שיכתוב לה שיר לאלבום, היא מתרפקת על הקשר. יודעת לנצל אותו לטובתה. היא כבר זמרת מהוקצעת, יודעת להשתמש בקולה, לרדת, לעלות, לחלק אנרגיות. וגם מבחינת המניירות – אין הגזמות מיותרות. זזה טוב על הבמה. וגם חוברת מצוין לדואט שמצליח להגיע לפסגות מהסוג של רגש רץ לפני המילים. כלומר שומעים יותר רגש ומילים יפות מאשר רצף של מילים שמעבירות סיפור או תובנה. ובמילים פשוטות – קולות פעמונים שנפגשים בצומת רגשי וניגונם – פעימות לב…

הפקה מוסיקלית: עמית הראל. גיטרות: יונתן פריג'. בס: אורי קליינמן. תופים: ניר בכר. קלידים: יוסי מור. פרקשן: גלעד דוברצקי כלי נשיפה: יוני דרור.

שירים: גשם שיבוא, מחפש חבר קרוב, יותר טוב לסלוח, עד סוף העולם, את המחר שלי, תאהבי קצת את עצמך, כמה פעמים, חלק ממך, גן עדן, כשהלכת, מרגיש את זה, עלש, אהבה קטנה, תגידי, שיר תקווה, כמה אהבה, רציתי שתדעי + לא רואה, ירייח, לאן שלא תלכי. הדרן: יא מאמא, כשאת עצובה, השקט שנשאר, גשם שיבוא.

שמעון בוסקילה שירי מימון המופע המשותף

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

6 תגובות

  1. המופע שלהם היה אחד הרגעים היותר מרגשים שהיו לי, שילוב הקולות של שניהם היה מדהים, השירים המרגשים, והשיר הגשם שיבוא אולי אחד השירים היותר מרגשים ויפים ששמעתי, כמובן שקניתי את הדיסק.
    אני ממליצה בחום, שניהם פשוט מדהימים…

  2. מופע מרגש,
    מזדהה עם כל מילה בתגובה.

    לשמעון בוסקילה נחשפתי ממש במופע הזה,
    ואני לא מפסיקה לשמוע את האלבום.

    במיוחד קנה את ליבי השיר "יא מאמא" .

    שילוב מושלם.

  3. באתי בשביל שירי, גיליתי מחדש את שמעון ונשארתי בשביל שניהם. אני חולה עליהם (במיוחד על שירי, אבל גם על שמעון).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן