העולם שאני מצייר ההופעה

דוד ד'אור

רידינג 3 ת"א
4.5/5

יש העולם שהוא מצייר בדיסק, ויש העולם שהוא רושם בצבעיו הקוליים בלייב.  הגעתי היישר מהדיסק החדש  להופעה ברידינג: אם יש זמר מיינסטרים אקלקטי מליגת על – אני לא מהסס לשנייה. לדבר עוד פעם על יכולותיו הווקאליות – תהיה טחינה. אבל אחרי הערב הזה – לא איכפת לי לטחון, כי אם דוד ד'אור רצה להגיע לשמיים – הוא טיפס עוד ספירה. משתמש בכל הטווח שאלהים חנן אותו כדי להעניק לאחדים מהשירים רבדים שרק הוא יכול להעניק.
הגם שד'אור מודע לקונטרה טנור הנפלא שלו ועושה בו שימוש תכוף, זה אינו רק מפגן טכני. יש קונטרה-טנורים שיכולים להפיק את הצלילים הגבוהים בלי שזה יישמע מפגן ראווה. וזה נדמה לי דוד ד'אור. מיומנות הפקת הקול הגבוה היא אצלו מעבר לטכני – קול עשיר שמצליח לשדר תחושה בלי לעשות שימוש ראוותני באפקט. ועוד משהו: זמר מיומן כמוהו עם קול מפותח כשלו יכול לעבור מפלצטו לשירה רגילה בכל טווח באופן כמעט בלתי מורגש – מיומנות שקשורה בפיתוח קול, אבל לא רק.
ד'אור גם משתמש בטווח הקולי הנדיר שלו במינון נכון. אצל ד'אור – מיומנות השליטה הקולית מאפשרת לו להיות אקלקטי לנוע מ"קול מהשמיים", "שמור על העולם ילד" שהם מסמליו המסחריים הבולטים, דרך עמיר בניון של "פרח ועוד פרח", תפילת "אבינו מלכנו" ועד האריה הקלאסית "נסון דורמה" והטון הנמוך של "העולם שאני מצייר".  זמר הזמרים או הזמר של הזמרים, איך שתרצו להגדיר.
ד'אור אינו מסתיר את היכולת לנצל את הטווח הקולי.  למה להסתיר את מעלותיך? הנוכחות הקולית המאוד מרשימה מאפשרת לו לערוך רשימת שירים מחניפה מאוד. נו דאל מומנט. שיאים על שיאים. נע בין עגמומיות מתקתקה, רגשנות מלודית, בתערובת של פופ, קצב ים-תיכוני, השפעות מעולם התפילה, ממוסיקת העולם מפתיע בשפע מנגינות קליטות, ובהפקה מוסיקלית עדכנית שמשדרגת את התוצאה הסופית בעיבודים מהקלאסי ועד האוריינטאלי..
ד'אור מעולם לא "ירד" אל הקהל. אין לו  מהישירות שלמה ארצי. אין לו מן השובבות של גידי גוב או הסמכותיות של שלום חנוך.  אבל  הוא מיוחד במגע גובה העינים שלו עם  הקהל, בפשטותו היפה.
גם מי שיטען שד'אור הוא זמר של רפרטואר לא ממוקד, עדיין האקלקטיות הזו – כשהיא מבוצעת באיכויות הקוליות האלו מנצחת נדמה כל זמר ים-תיכוני לכל המשפחה שממלא קיסריה והיכל התרבות.
העולם שהוא מצייר עשיר, טעון במטעני רגש אותנטיים, מוגש במקצועיות עם הרכב שד'אור העמיד על הבמה בהפקה המוסיקלית של ירון בכר ועם חיבורים יפים לסקסופון (אורן בן אבי) ולקול נוסף (יוהן מלול). העולם שהוא מצייר – מגיע לבמה ובצבעים מרהיבים.

נגנים: ירון בכר – פסנתר, הפקה מוסיקלית, אורן בן ארי – סקסופון, תומר שטיין – גיטרה, נועם ורדי – בס, איתי טרנגו – קלידים, נתי כהן – תופים, יוהן מלול – שירה, דוד בל – סאונד.

שירים: עיניים אוהבות, קול מהשמיים, פרח ועוד פרח, כל הכוכבים, לחזור, באך שמתנגן, אני עף, אהה, פוקח עיניים, אבינו מלכנו, אדון הסליחות, כמה את אוהבת, שמור על העולם, הלב יודע,לכה דודי, זמן אהבה. הדרן: נסון דורמה, העולם שאני מצייר.

דוד ד'אור – העולם שאני מצייר הדיסק

העולם שאני מצייר – ראיון עם דוד ד'אור

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

5 תגובות

  1. נשים רגע בצד את ההגבלה של התווים שמוקצב לכל תגובה שאני מעדיפה לחשוב שזו מסיבה טכנית בלבד…מן הראוי שתהייה איזה שהיא אינדיקציה לכותב כמה קרדיט כבר ניצל.
    אני מקווה שתפרסמו את כל התגובה שלי ששלחתי בכמה מנות…

  2. .מה שהכי צרם לי היה המשפט "נצחת נדמה כל זמר ים-תיכוני…"….נדמה?!אין פה בכלל ספק…אני נבוכה מכך שניסית להשוות ביניהם…אני מתביישת במוזיקה הישראלית שבה זמרי מזרחית מגיעים למקומות הראשונים ברדיו ה"איכותי" שלנו…ונניח רגע בצד את הפופ הנוראי שלנו עם המילים הפרוצות…אין מילים מרוב בושה…יכלת לפרגן פה "קצת יותר"…הרבה יותר.כי מגיע לו.
    ואני מסכימה עם עמית עם כל מילה….שלמות היא לא מילה גסה…ציפיתי להרבה יותר.יום מקסים-רק אהבה

  3. .לדעתי הכתבה הזו לא נכתבה כראוי…מלבד כמו שהגדרת "טחינה" של הערכת ביצועיו הקולים ומה שנקרא "המפרט הטכני" (שלדעתי זו לעולם לא תהיה טחינה כי הוא לעולם לא יפסיק להפתיע)…לדעתי חסר פה נשמה…לתת למי שהפסיד את המופע את ההרגשה כאילו הוא נמצא שם וסוג של חוויה מתקנת…התמקדת בידוע…שזה לא רע…אבל גרם לך להחמיץ את העיקר.
    כתבה שלא מכבדת את האירוע שלשמו היא נכתבה…

  4. לצערי הרב נבצר ממני להגיע למופע…מפאת מרחק וכורח המציאות…אבל רכשתי את הדיסק ברגע שהגיע לחנויות…והחסרתי פעימה.כל כךך נפלא ונהדר.מאז שאני זוכרת את עצמי גם בתור ילדה אני שבי אחרי קול המלאכים של דוד ד'אור.ובכל זאת…כל פעם הוא מצליח להמיס אותי מחדש…לפרק אותי לחתיכות קטנות ולסחוף עם הקול השמימי הזה…טיפה של חסד לעולם המזוייף השיקרי המלאכותי והפלסטי שלנו שבו הרגש המשמעותי היחיד הוא האגו…

  5. יוסי יקר אתמול חוויתי את החוויה המטאורית שנקראת דוד ד'אור כל מילה תקטין את התחושות וההתפעמות לא ברור לי למה ארבע וחצי כוכבים אני הייתי נותן שש שהעולם יבין שזאת תופעה אל אנושית , באמת מגיע לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן