סקעת מבכה-זועק את אהבתו. רומנטי עד נואשות. הזמן לקח אותה רחוק. "צל לדמותך אני נשאר בך לא נוגע ונשבר" – ללא ספק הטקסט היותר שירי מבין המתחרים על הקדם אירוויזיון. הכאב מגיע מתוך הזכרות בקשר שהיה ואבד, כי אהובתו רחוקה מכאן. הוא מתגעגע, מפנים את מה שהיה בניהם, ולא פותח דף חדש. השורות המסיימות, חתוכות ומצביעות על סערת רגשות גדולה. הטקסט מצביע על עומק ובגרות נפשית גדולים מאלה שבשירים האחרים שמתמודדים בקדם. מתחיל כמו במרבית שיריו – פסנתר מינורי שקט, ואז עליה בסולם הרגש. גם הלחן והעיבוד הזה תואמים את נטייתו של הראל לשקוע באהבות אבודות, בטון והבעה שמביעים צער עמוק על אבדן. כולו בתוך השיר. מוסיקלית – עוד לחן מלודי שיסעיר לבבות, עוד ביצוע שמנסה לגעת בתהומות הצער. זה השיר שאני בוחר מתוך הארבעה.

טיפות של חורף קר כבר שוטפות את כל העיר
צבעים של התחלה בסופו של יום בהיר
אני חולם אולי הוזה אותך
לבד,מתוך השקט שוב בורח…