הציורים, הצלילים – ריח הישן. הפשטות. המנגינות שאינן מתחשבות בזמן. אני הולך ליפול לקלישאה – "הישנה והטובה", אבל יש בדיסק החדש בזה יותר מזה.
שמעתי 16 שירים. הכמות אינה קובעת. אבל לעיתים 12 עדיפים על 16. על "ברוך הבא" למשל, הייתי מוותר. נושאת ברכה לנכנס לארץ החיים. די סתמי. גם "החזאי" לא  הותיר רישומו. חוה מבקשת מהחזאי הכל יכול – גם משהו על העננים בחייה. לא שיר שאני עושה עליו רפיט.
מכאן – "מזג האוויר" בדיסק הולך ומשתפר – בלחנים, בעיבודים ה"פולקלוריסטיים" האקוסטיים של עובד אפרת – העשירים להפליא, צלש"ים לערן ויץ על נגינת המיתרים לאבי אגבבה – על ההקשה.
שירים של אמיתות חיים בסיסיות המאפיינות את מוסיקת הפולק – "אין פרידה יפה" – על הנזקים שנגרמים בגין אי אהבה לעולמנו, "ציפור בכלוב" – האם השיר שלה הוא שיר עצוב? תמהה הזמרת במנגינת בת אלמוות, ניחוח דרום אמריקני (עיבוד יפה לפסנתר ולפרקשנס, עדי רנרט בקלידים) מגיע למטפורה של "צער העולם" של אריאל הורוביץ וההתמודדות האישית מולו, האירוניה של "נמלים" – על הגשמה עצמית. "תביעות קטנות" – עוד חיוך קליל בדיסק על הרצון לחיות את החיים עם הבעיות הקטנות בלי טרגדיות גדולות, "מה קרה" בקצב ואלסי משובב נפש – חשבון נפש אישי מחויך בסגנון הקברטי הקלאסי. "שומעת הכל" – כמעט שיר מסוג שיר העם (Folk Song) – טוב לכל עת, על מי שאינה מקשיבה לעצת הסביבה שמזהירה מפני חיים עם "אדם מבוגר" ומעדיפה "אושר קצר".
מי שמשאירים חותם תחושתי עמוק יותר הם "פרצוף בלי שם" שיהודית רביץ הלחינה – על כל הנודדים הנרדפים חסרי הארץ והזהות החיים בצל ובאפלה, שמסעותיהם לא הושלמו וממשיכים לחיות כעבדים – עיבוד אווירה נוגה שמדגיש את תחושת הצער,
"זמן" – טעם הישן במוסיקה של יוסי חורי מהפרברים. באמת – טעם של פעם, צלילי הישן – ממש כמו מפית מתחרה ועץ עתיק יומין. לחן, עיבוד והפקה שלא מנסים להיות משהו אחר אלא התום הזה מפעם, לזרום עם התחושה בדרך הפשוטה.
"הערב יורד" שחוה הלחינה במנגינת דמדומים נוגה-לוטפת למילות שאנן סטריט – על מה שצופן הזמן שלפני הלילה שיר שהייתי אומר עליו – ברוך הבא לעולם. מוסיקה שהזכירה לי את "איסלנד" של שלמה ארצי.
"הערב לופת חונק ומפתיע/ הערב כופת כופה הוא את עצמו/ לכל אישה ואיש עומד להגיע/ ואין מי שיוכל לחמוק מבגידתו"
וגם "שני עולמות" של שלמה טנאי. עוד מנגינה שתישאר בעולם – גם אחרי שלא נהיה כאן: "באתי לעולם אחד/ ואצא מעולם אחר/ אותו שמש בוער/ אותו ירח זוהר/ אותו כדור מסתחרר/ אך העולם אחר"
חפה מטרנדים מוסיקליים, הולכת בתלם שלה. רציתי להימנע מ"הישנה והטובה". לא הלך. ברוכה השבה לשדותיה הקלאסיים. האחת והיחידה.