הבנים כבר אינם להקת בנים, בטח לא אחרי מותו הטראגי של סטפאן גייטלי, אחד משני הסולנים, בשנה שעברה. הטון הכללי יותר מדוכדך באופן טבעי. זהו אלבום האולפן הרביעי של החבורה והראשון כרביעייה, עם Gave It All Away האמוציונאלי מאת Mika שיצא כסינגל, במקצב רגאיי לייט, נדמה לי כהצדעה לחבר החסר. הבנים אינם כבר "להקת בנים" אבל מבחינת החומרים הם בויזון – להקת בנים שמזוהה עם  שירים קליטים מאוד, מחניפים במנגינותיהם, עשירים בהרמוניות. השיר הנ"ל למעשה מתמצת את הנוסחה הסגנונית שיונקת ממלודיות הפופ של הסיקסטיז.
בלדות? בלדות עם מעברים לקצב. למעשה, רוב השירים נישאים על ביט. Love Is A Hurrican הוא דוגמה לקלילות הפופית הבויזונית. יש עוד שירי אפביט. מצד שני בלדה יפהפייה – One More Song שגם בה יש חלק קצבי למילים – without your voice, it's just not a song ותנחשו למי הם מתכוונים. ב – Let Your Wall Fall Down אני שומע עיבוד מקהלתי גוספלי מפתיע בפתיחה. Too Late For Hallelujah – שיר יפהפה, בבסיסו בלדה נוגה, בהמשכו מלודרמה קצבית. ועוד בלדת אהבה מכניעה – Nothing Without You. ואי אפשר בלי לציין את הבלדה התחושתית הנוגה-סוחפת Separate Cars.
האלבום מסתיים ב – Stronger, היחיד שהוקלט עם סטפאן בטרם מותו. Mikey, Keith & Shayne נשמעים יותר באלבום, וכמובן Ronan, עכשיו זמר מוביל יחיד. אין ספק כרביעייה – הבויזון לא רק שאינם מביישים את המותג, הם מעניקים לו איכויות פופ מיינסטרימיות משובחות לא פחות ואולי אף יותר.