סנואי ווייט בלוז פרוג'קט ההופעה Live בתל אביב

סנואי ווייט בלוז פרוג'קט ההופעה Live בתל אביב

כשסנואי וייט תופס ראש בלוז, מקבלים אותו (את הבלוז) כמו שבלוז צריך להישמע, לא פחות מדי, לא יותר מדי, כלומר  בלוז אנגלי מצוין.

רידינג 3 ת"א
4.5/5

כשסנואי וייט תופס ראש בלוז, מקבלים אותו (את הבלוז) כמו שבלוז צריך להישמע, לא פחות מדי, לא יותר מדי, כלומר  בלוז אנגלי מצוין. בלוז אנגלי בלי החנפות מיותרות. לא לשכוח: אנגליה היא מעצמת בלוז. לבריטים יש מסורת בלוז רבת שנים, מאלקסיס קורנר ועד להקות שעשו שימוש בבלוז ליצירת פורמטי רוק חדשים על בסיס גיטרת הרוק בלוז החשמלית – הרולינג סטונס, פליטווד מאק, לד זפלין ולא לשכוח כמובן את אריק קלפטון והקצפת. סנואי ווייט בא משם, למעשה גדל על הבלוז האמריקני האורבני המודרני.
קיבלנו איש נעים הליכות, צנוע משהו, עם חוש הומור אנגלי די גרוע שמוטב שיתרכז במה שהוא יודע לעשות (בהדרן הסולו אמר על חבריו: "הם עכשיו עסוקים בסקס וסמים", יענו בקטע של המיתוסים), ומי שחשב שהוא הגיע לרידיניג לשמוע Bird of Paradise – יכול לחשוב מה שהוא רוצה. לא בטוח שסנואי זוכר את המנגינה. ציפור גן העדן שלו – מנוחתה עדן.
כול הגיטריסטים בהרכב שלו הם front men, מתחלקים בשירה, בסולואים, דינמיקה שכזו, לפיה סנואי אינו בהכרח הכוכב הראשי של הערב. לא לשכוח. האיש הוא כוכב לא רק בזכות Bird Of Paradise של 1984. הוא ניגן עם פינק פלויד, Thin Lizzy, רוג'ר ווטרס ופיטר גרין.  אבל מה: אין לו גרם רוק סטאר, אין לו קול גדול, לא מעניינים אותו להיטי פופ. סנואי מתמקד בבלוז פרוג'קט שלו, ובמסגרת הזו יש לו מה להציע,.  הוא עומד משמאל לחבריו כמעט ללא תנועה, לא דחוף לו לנגן סולואים. אבל כשהוא מנגן סולו הוא האיש בפרונט עם מגע סולו (Finger Picked) מופלא.
לשניים לצידו מגיע להיות בשורה אחת איתו – רוד וובר ג'וניר – זמר ראשי ונגן הבס, ומט טיילור – זמר מעולה וגיטריסט לא פחות טוב, וג'ואן ואן אמרלוט, המתופף של White Flames.
החומר בעיקרו מאלבומם In Our Time of Living, אחד מצוין שנקרא Red Wine Blues. רוב הערב זה לאו דווקא סנואי, אלא הלהקה. וובר – כובע רחב שוליים שחור ומט טיילור – שרים בלוז מסוגנן כולל סטנדרטים מוכרים. לפי הנגינה המשותפת, החבורה הפכה אלפי שעות נגינה למסיבת בלוז. הם התיישבו לנגן אקוסטי אנפלאגד שני קטעים. לא משהו שאני לוקח איתי מהערב הזה. אוהבי בלוז לעולם לא ישבעו כאשר גיטרות חשמליות מעולות מוציאות אותו לפועל או כמו שאומר אחד השירים שאנחנו שרים איתם בסיום:I Can't Get Enough Of The Blues.

ג'ואן ואן אמרלוט – תופים, מט טיילור – גיטרה ושירה, רוד ובר – בס

Matt Taylor: guitar/vocals, Ruud Weber jr: bass/vocals, Juan van Emmerloot: drums, Snowy White: guitar/vocals.סנואי ווייט ההופעה בתל-אביב
סנואי ווייט ולהקתו

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן