"אם תזכרו אותי/ לעד לא אעזוב/ וגם אחרי מותי/ יש דרך לאהוב/ ואני קרבת אלהים לי טוב"

אהוד מנור כתב על פי תהילים ע"ג כ"ח. תסריט של סיכום דרך. נפשו התאומה (כספי) הלחינה. מקצב סמבה מתון. שיר פתיחה. כספי חוזר לצלילים מזן מוכר. מסוגנן כמו פעם, בשל מאי-פעם. קרבת אהוד מנור הוציאה מנפשו המוסיקלית את המיטב. גם הפעם.
ובסיום, השיר "רוח האדם", הצליל המינורי, גם הוא מוכר ממפגש הנפשות, זה שהביא אותם לברית עולם, וגם כאן שיר שהוא תוצאת ידידות נצח בין אוהבים על רקע רגעים קשים: "היא לא נבהלת כשהגוף כואב/ היא לא נשברת כשהגוף בוגד/ כי רוח האדם יכולה לעוף/ רוח האדם יכולה לגוף". מקשיבים ומצטמררים. לחן שכנראה יכול להיוולד רק ממפגש של נפשות תאומות.
אלבום חדש למתי כספי. 13 שירים חדשים ושני בונוסים. מוטיבים של פעם נשזרים לחדש. חלק ממגירת השירים של אהוד מנור נכנסה תמיד למגירת השירים של מתי כספי. "נפש תאומה", כינה מנור את את הברית האומנותית עם כספי, והם אמנם חלקו תחושות משותפות, הרבה בנושא האהבה, ומתי הלחין בסולמות שונים, במנגינות מופתיות, בסגנונות אתניים, בעיבודים מגוונים.  
האלבום החדש הוא מניפה סגנונית מתי-כספית טיפוסית.  ברזיל חיה נושמת ותוססת בדיסק – "גוף אחד" עם יהודית רביץ – פופ-רוק עם רוח חמימה שמנשבת מארץ טרופית, דואט קליט וקצבי, פאוזות יפות, כולל אלמנטים שמשדרגים – הסלסול האוריינטאלי, גיטרה (יאיר מיכאל) שמאלתרת סנטנה. "וזה כואב לי" הקצבי עוסק בנסיגה ביחסים מנקודת מבטו שלו – כל-כך כספיי בשלוב של מנגינה-קצב-ביצוע.
העדפות? – למשל: "כמה מילים" העוסק בספקולציה על נושא האושר הבינזוגי שכספי שר בקול נרגש-מתגעגע עדיף  אצלי על "שיר צבעוני" הסתמי משהו.
אלבום של קליל עד רציני דרמטי: "גדודים של הנופלים", שיר כאב דרמטי בעל אופי מחאתי , חריג בדיסק, על הבנים שטרם מלאו להם עשרים, והחברה שמתעלמת מהם וממשיכה לחיות. כספי נושא בקשה נרגשת – לחבק אותם. "הצדדים האפלים" – שיר התרסה כנגד הפחד מהקודר, שזכה ללחן פאנקיי מהיר.
מצד שני הקליל שזור במוטיבים אתניים: הטרופי-אפרו-קריבי בשיר "פעם ידעתי הכל" מוגש בחיוך מתי כספיי ממזרי (עכשיו אני שותק, עכשיו הכל שטויות), "מותר האדם" – האוריינטאלי הדרבוקאי בטקסט קליל מחופף שעושה אנלוגיה בין חלומות של בעלי חיים ובני אדם. אפשר לרקוד את זה דבקה. המרוקאי – ב"אני זקוק לך" גרסה משותפת של חיים אוליאל בגרסה עברית של אהוד מנור. אווירת חאפלה בקריצת עין ועם הרבה שמחה עלי עוד, קרקבט, כינור ועוד. ובהמשך – מגיעה החאפלה לשיאה ב"נרקוד", על שמחת הריקוד שתסלק צער הלב, בתערובת של מרוקאית ועברית, דאנס אפרו-ים-תיכוני מלהיב, שיר שכתבה היקאו כספי ומנור כתב לה גרסה עברית. ברצועת הבונוס 14 – דואט אקוסטי מרגש מתי כספי שירי מימון ל"סמבה בשניים", בנגינת הגיטרה של חגי רחביה, יש שיגיעו לאלבום הזה רק בשביל הרצועה האינטימית הצובטת הזו.
אלבום ססגוני מרגש ומלהיב שמכיל כמעט כל מה שהוא מתי כספי, לפעמים קצת פחות, לפעמים יותר, מתי כספי כמו שאהבתי.