יש באלבום הזה הוכחה לורסטיליות היצירתית של גרוניך – בהשראת מי שכתבה אז את המילים לשיריו – נירית ירון גרוניך. שני שירים ("הפרי אותי", ""אל תפריעי לי") הם חשיפה אישית של יחסיהם. מהאווירה החלומית בפתיחה, עוטפת ב"אחיזת עיניים" בצליל אלקטרוני עשיר. גרוניך מתפעם כשהוא שר "הליכת ידיים/ והדממה/ פיסת שמיים/ שבאדמה". זהו גרוניך האקלקטי, כל פניו מרוק ועד קברט ובלדות מינוריות נוגות.
אבל בהאזנה רטרוספקטיבית אפשר לדבר על קטעים ששרדו ("אחיזת עיניים" נאחז היטב בזמן), קטעים שהזמן גזר את דינם להתאייד, הגם שהם חיים מאוד בדיסק – "איש קש", למשל. "עוד לא עצרתי" – שבק לחלוטין. הסווינג הקצבי של "ישראל" ("כמה טוב בארץ ישראל") הקרקסי – למרות האנרגיות – כמעט נשכח.
"אשה קשה", ממשיך את מאבקו הקשה על הישרדותו, שיר באווירה פאנקיית מטורללת, שנירית ירון-גרוניך, הלשעבר, כתבה על אישה חזקה ומשוחררת וגרוניך שר בהתפרצות תיאטרלית. הקונטרסט – "עכשיו זה שנינו" – הטון הגבוה הרך והרומנטי – מנגינה שהיא חומר משמר לנצח. "נואבה" – מהמקוריים והקסומים של גרוניך, נכתב ברגע של השראה גדולה וקסמו ממשיך להלך. עוד שניים שממשיכים לרוץ איתו וימשיכו – "שומקום" – סמבה נהדרת.
"מדגם" שיר אהבה מלא קסם שאני לוקח ברשימת החובה לאי בודד. מילים ומנגינה והרמוניה, שהם מוטיבים קלאסיים ביצירה של גרוניך ("מדגם משכבה אחת של ליטופייך/ וגם כדור פורח/ לתחזית הריח/ אני שולח/אל שמייך") יש אלבומים שאתה מסמן בזכות שיר אחד. זה השיר הזה.
שירים: אחיזת עיניים, איש קש (מפס קול הסרט "איש קש"), אשה קשה, עכשיו זה שנינו, עוד לא עצרתי, ישראל, נואבה, הפרי אותי, מדגם, שומקום, לונה פארק
מילות השירים: נירית ירון-גרוניך מלבד "שומקום – נירית ירון-גרוניך ושלמה גרוניך ו"לונה פארק" – שלמה גרוניך. לחנים ועיבודים: שלמה גרוניך, הפקה מוסיקלית: מתי כספי. נגנים: שלמה גרוניך – פסנתר אקוסטי, פנדר, פרופט 5, ימאהה B 70, מוג ליברשן. אלון נדל: בס מאיר אריאל: תופים וכלי הקשה. תיכנות פרופט 5: דריו מלכי
