התרגשות ודרמה על רקע חסרונה. היא לצידו במיטה, לא לידו. התרחשות בתחום ההזיה. "מסיבות מעורפלות", וגם "ירח מר בחלונות", "השמש שוב שוקעת אצלי". לאלימן יש מבחר מטפורות צפויות לתיאור הסיטואציה, לא מכולן אני נופל. גם הירח והשמש משתתפים, וזה בהחלט סביר ובסדר, אבל להעצים המלודרמה ב"הפחד משתק שורט נפשי כמו תקליט מיילל", זו יומרנות מטפורית חלולה. מוסיקה: רוק מלודי ישיר לנסיעה מהירה על כביש אוטוסטראדה. קול נמוך שמשדר את החוויה המלנכולית גם אם לא נשמע "זמר גדול". רוק גיטרות פשוט ומהודק. עיבוד והפקה מוסיקלית שמצליחים להעביר אווירה של הזיה וערפול ותחושת נתק ועם זאת לשמור על חום. אז גם אם הטקסט יקבל "עובר" בבית ספרנו, המוסיקה עולה כיתה בהצטיינות.
במיטה שלי לבד / מתהפך מצד לצד /את לצידי / לא לידי / חדרים מזוודות / צעדים מסדרונות
צלצולים / הזיות
במיטה שלה אחד/ מתהפך מצד לצד / היא לידו / לא לצידו / מסיבות מעורפלות / ירח מר/ בחלונות / אין ימים / אין לילות
בסדר את ניצחת כבר אותי / לא מתגעגעת / השמש שוב שוקעת אצלי
במיטה של אף אחד / מתהפך מצד לצד / בחלומות / את לא לבד / והפחד משתק / שורט את נפשי / כמו תקליט מיילל / גם את לא נרדמת
בסדר את ניצחת כבר אותי / לא מתגעגעת / השמש שוב שוקעת אצלי
בסדר את ניצחת כבר אותי / את מתגעגעת / לשמש השוקעת שלי
שירה: אייל אלימן / תופים: ניר וובר / בס: מאור אהרון / גיטרות: אריאל טוכמן (קיד) / פסנתר, קלידים ותכנותים: רן מוזס
