השם "וירטואוזי" אינו משקר. הפסנתרן היפני והויברפוניסט האמריקאי עלו על מסלול של חיבור בין ג’אז לקלאסי ופנו לאוטוסטרדה. למעשה, זה נסיון של מוסיקאים מדורות שונים, מסגנונות שונים לתת לקלאסי טאץ’ מיוחד, ג’אזי אבל עם נגיעות בברזיל, אפילו בטנגו. רוול, סקרלטי, רחמנינוף, ברבר, קרדוסו, ברהמס, גרשווין,בונילה מטופלים בדואט הזה שמפתיע בקואורדינציה בין השניים, בדינמיקה שנוצרת בין הכלים, כאילו הקלאסי והג’אז חיו תמיד בשלום. הרבה רגעים של הפתעה ועונג
