את השיר הראשון אחרי בצורת ארוכה משיק צביקה פיק תחת "המאסטרו". לא פיק. לא צביקה. המאסטרו. אם זה סוג של הומור, או טיפוח הגימיק – אז נסלח לו גם בלי לחייך. לעצם העניין: מי שכתב לו את הטקסט הזה, כנראה לא חשב מאסטרו (רב-אמן). לקח את המילה "אור" ויצר ממנה חרוזי מילים כאילו קיבל תרגיל בקורס ליוצרים מתחילים לחרוז שיר על אור ואהבה. כאב-לב, שלווה-אהבה, להתקרב-להתאהב. יצא שיר שיש בו הרבה אור אבל לא איזושהי אמת אישית. "מביט אל תוך חדרי ליבי", שר המאסטרו בלחן מינורי יפה בטון נוגה שמצליח למלא את הטקסט השבלוני במה שחסר בו "על הנייר"- קצת נשמה. גם הביצוע העניק למילים מעט אור וההפקה המוסיקלית נפחים משמעותיים כולל עיטור מקהלתי גברי נוסח הקיטש הגרגוריאני הניו-אייג'י. האם זה יהיה השיר האולטימטיבי באלבומו החדש? בשביל צביקה נקווה שלא.
בואי אלי/ הרפי מהכאב/ בואי אלי/ אל פעימות הלב// בואי נמלא את חיינו/ רגעי שלווה/ בואי ונחשוף את ליבנו/ לאהבה//
כל כך הרבה אור/ דולק בחלונות ביתי/ כל כך הרבה אור/ ממתין שתיכנסי ותקבלי אותי/ בכל כך הרבה אור/ הביטי בעיני, מלאי באור את כל חדרי ליבי//
לב אחד/ רוצה להתקרב/ לב שני/ רוצה להתאהב// בואי נתעורר בכל בוקר/ בשעת זריחה/ השמש תמלא את ליבנו בשמחה
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
5 תגובות
יוסי היקר! מה אתה רוצה מהמאסטרו, לחן סביר בהחלט, המילים פשטות , העיבוד של למאי לא רע בכלל, וצביקה משנה קצת בהגשת השירה לכיוון בוגר יותר ורגוע ,לעומת שנים קודמות שירתו רק משתפרת קצת בהשתפחות אך הסך הכל מזכיר בלדות שנות ה70 ואין רע בזה.
הייתי לוקח את השיר הזה לאי בודד.
משהו התקלקל בביקורת …. אולי כוכב אחד!
אחלה שיר !!
זוועה… נשמע כמו ים תיכוני מהסוג הקיטשי הגרוע… הפקה אשמה בעיקר… ולמה עשיתם לו תיקונים לקול בצורה כל כך לא מקצוענית? זה צביקה פיק! תעשו עוד טייק! בקיצור לפעמים עדיף לפרוש בשיא