מילים מתוך הנשמה

בועז שרעבי

מילים: עמית צח לחן: בעז שרעבי ועמית צח
3.5/5

מדהים איך בעז שרעבי משקיע כל כך הרבה רגש, עצב ונשמה בשיר אקראי על מילים ונשמה. יש איזשהו גבול לא מסומן שעובר בין מילים של פשטות לבין מילים של פשטנות. רגל אחת פה – וזוהי פשטות יפה, כובשת ומשכנעת. רגל שם – וזוהי פשטנות.
יש משהו בעייתי בשם "מילים מתוך הנשמה". אמרת "שיר מהנשמה" וכמעט רוקנת את השיר מנשמה. לא חייבים להגיד "נשמה" כדי להביע נשמה. למעשה – רצוי שלא. לא כל שרבוט על מילים מתוך הנשמה אכן מגיע מהנשמה, מאמת פנימית. גם לשיר ברגש "רק אמרי לי בשפתך/ באיזה צליל פורט ליבך/ ואלמד להיות גיטרה עבורך" יוצר תחושה של עוד מטפורה שחוקה. בנוסף: השיר אינו קוהרנטי עובר משפה נמלצת למשפטים שנוגעים בשפת הפרוזה המסורבלת: "אני מודע לכל קירות הנפש/ ולא נולד עוד בן אדם מושלם/ אך בין הרגש לצלילים/ יש עולמות נעלמים/ שמילים לא יגידו לעולם… "מודע לכל קירות הנפש"? – מה זה בעז? וזו כבר אינה פשטות יפה אלא פשטנות יומרנית.
אבל כאמור – אז מגיעים הקול והמנגינה, ומי שאינו מפשפש בקטנות – לא ממש יקשה על בעז. מנגינה נוגה, קול נשמה. זה הוא ולא אחר. כלומר – עוד להיט רגש שייכנס בקלות למבחר שיריו. זמר נשמה? את המשוכנעים לא צריכים לשכנע. מצד שני – הקפדה על חומרים מקוריים איכותיים צריכה להיות לחם חוקו של זמר כשרעבי.

מילים, מילים אני אומר לך/ מילים מתוך הנשמה/ מילים שרק ליבי יודע/ בנויות מהברות, בנויות מאהבה//
מילים שזמן בן לא נוגע/ סודות אותם איש לא שמע/ ומקומות אותם שכחתי/ מילים לקחו אותי לארץ לא אדע//
במילים אני אתן לך/ צל מגשם ומים במדבר/ רק אמרי לי בשפתך/ באיזה צליל פורט לבך/ ואלמד להיות גיטרה עבורך/ במילים אני אראה לך/ את שבר הגלים בחוף מוזהב/ רק אל תאמרי לי שאינך יודעת/ אם אני אוהב אותך//
מילים אותם את מדברת/ מילים חושפות ומלטפות/ לקחו בי חלק ונגעו בי/ בנו בי מבצרים, שברו חומות//
במילים אני אתן לך/ צל מגשם ומים במדבר/ רק אמרי לי בשפתך/ באיזה צליל פורט לבך
ואלמד להיות גיטרה עבורך/ במילים אני אראה לך/ את שבר הגלים בחוף מוזהב/ רק אל תאמרי לי שאינך יודעת/ אם אני אוהב אותך//
אני מודע לכל קירות הנפש/ ולא נולד עוד בן אדם מושלם/ אך בין הרגש לצלילים/ יש עולמות נעלמים/ שמילים לא יגידו לעולם…//
מילים שרק לבך שומע/ מילים מתוך הנשמה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. יוסי, אני מאמין שאנחנו מקשיבים לשני שירים שונים.
    השיר שאני שומע, עמוק מרגש ובעיקר בעל מילים מדהימות ומרגשות.
    ההפקה המוסיקאלית עוטפת, ומחבקת את השיר בדינמיקה רגישה.
    בדרך כלל אני מסכים לביקורות אותן אתה כותב

    לא היום

    ודרך אגב אני מרגיש שבעז הוא אחד האמנים היחידים שמקפיד על חומרים איכותיים לאורך השנים (נדמה לי שאף זכה בפרס אקום על אלבומו האחרון והמצליח)

  2. בועז הוא בועז. אך מאז שאהוד מנור אינו בין החיים, בועז לא מוצא כותב טקסטים כלבבו, והוא משוכנע על ידי שלמה צח לעבוד עם בנו, עמית. עמית צח הוא מקצוען. אבל כמלחין הוא ככה-ככה. לא כל שכן ככותב. השיר הזה מראה בדיוק את התכונות של השניים – זמר עם קול שלא נשמע כמוהו כבר 40 שנה ויכולות מלודיות מוכחות, העובד עם צעיר שאינו משתווה לו ברמת היצירה שלו. התוצאה, כצפוי, לא משכנעת. השתעממתי עמוקות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות