"הנה באתי הביתה" ההופעה המשותפת

דנה ברגר איתי פרל

זאפה ת"א
4.5/5

הם גם זוג בחיים? שאלה אותי מישהי. והבנתי אותה. הייתה שם על הבמה כימיה, שהיא יותר ממוסיקה. מאור פנים משותף. צחוקים. התרוממות רוח. אהבה. זוג באמנות.
נדיר שצמד נולד ככה באמצע החיים, בעיצומה של קריירה. דנה ברגר בבשלותה, איתי פרל שכבר בנה לעצמו דרך אומנותית. והנה מצאו זה את זו, לא סתם מצאו אלא גילו מה וכמה כל אחד יכול לתרום לשני, גם לעצמו. הערב שנולד בעקבות הדיסק המשותף מעצים את שניהם – כל אחד לחוד ושניהם ביחד, בשירים המשותפים, גם בשירים שהם בחרו מהאלבומים האישיים.
דנה ברגר את איתי פרל נפגשים באמצע הדרך, בין הפופ הפשוט לצליל קאונטרי ועד בוסה נובה. החספוס שלו, הגוון החם, נינוח והאנושי שלה. משהו מסתדר יפה בדואט הזה.
איתי מעניק לה ממוסיקליותו, מהיכולת להגיש שיר כמו שצריכים להגיש שיר. דנה מוסיפה את החום ואת החיות. הדואטים עושים חסד כמעט עם רוב השירים – מ"אתה לא לבד" שפתח את הערב דרך "הדבר האמיתי", "לולי", "בא והולך" ועד "הנה באתי הביתה". "שקט" בהדרן זוכה לאחד הביצועים המרגשים מאז "בלגן".
לואי להב שעל ההפקה המוסיקלית של ניתב לצליל רוק אקוסטי מסורתי באוריינטציה עכשווית. הם שומרים על קו מלודי מאיר פנים, כאילו קבעו שזה הלך הרוח המוסיקלי המשותף לשניהם נכון לעכשיו.
דנה ואיתי מגיעים ממקומות של מפגש אמיתי של יוצרים-זמרים שנפגשים לחוויות משותפות, לשירה על מצבי נפש, דואטים של אמת משותפת ברגעים של הזדהות תחושתית.
יאיר סלוצקי היה שם כדי להוסיף צליל הטרומבון חיוני, ורק צליל הצ'לו של מאיה בלזיצמן חסר לי.
שמעתי וקראתי על הזיווג: אמרו מיינסטרים של פשרה, התרפקות דביקה. מוציא אותם מקריירות מדשדשות. אז ככה: התרפקות הדדית – יש כאן, אבל במוסיקליות של שניהם, בהגשה המשותפת – זו התלטפות הדדית יפה, ואם הערב הזה ממנף קריירות מדשדשות – אז סימן שהגיע בזמן.

יניב דדון – גיטרות, גיא תובל- קונטרבס, מתן אפרת- תופים, יאיר סלוצקי- טרומבון

שירים: אתה לא לבד, כנען, פעמונים, אהבה, הדבר האמיתי, תל אביב, לומדת לעוף, לולי, בא והולך, בא לקחת אותך, זה לא הזמן, חמימות חולפת, מים מתחת לגשר, איזה מזל, עד הקצה, הנה באתי הביתה. הדרן" כביש החוף, עוד הלילה, שקט.

דנה ברגר איתי פרל "הנה באתי הביתה"

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. איזה כיף שיש דברים כאלה. מקווה שיצליחו.מאחלת מכול הלב.
    יש הרגשה שהים-תיכונית השתלטה גם על הסצינה המוסיקלית בארץ, ולא רק על ריקודי-עם. אז לא…..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות