פנים בחשיכה

התבלינים

מילים ולחן: רועי לביא
4/5

"קחי לך רגע לשנות את האמת שלך, את השקרים שלך, את החיים שלך"….

טון מדוכדך של שחר נהרי פונה אליה בגוף שני. הכותב-שר מנסה לחפור באישיות הפרובלמאטית שלה, בשעה שהוא מתבונן בה מן הצד. מציגה בזמנים שונים – "לפני האור" כשהיא שולפת את המסכה, בזמן הווה, כשהיא מחייכת ויש לה אור על הפנים. לא הכי ברור מה "לוח הזמנים" בשיר מה הווה, מה עבר, מה יום ומה לילה, ממה יש לה להישמר בעתיד, וגם ההצעה "אל תחכי, אל תתפשרי, אל תשברי" – לא ממש מבהירה איך רוצה ה"פסיכולוג" לעזור לה.
פסנתר בסולם מינורי מלווה את קולו העצוב של הזמר, כל כך עגום שאינך יכול שלא להזדהות. כלומר – ההבעה המרוגשת מצביעה על החיבור הכן של הזמר למושא השיר. מוסיקה אקוסטית למהדרין, הרמוניות קוליות שמטפסות לפסגות הרגש בשירה מקהלתית גואה. הזכיר לי משהו את סגנון השירה של סולן אייר סופליי – גם המנגינה גם ההבעה, גם אם המלודרמה הזו עולה על גדותיה מרוב רגש והטקסט אינו מושלם, עדיין התבלינים משדרים אמינות יפה.

את בטח חנוקה כבר מכל האנשים/ סוגרת את עצמך /מנסה כבר להבין / לא נשברת מבפנים/ רוצה לשמור בסוד / את כל ההרגלים/ את כל הרגשות / את האמת שלך
את בטח עייפה כבר מכל החלומות / פוחדת מעצמך/ לומדת לגלות / לא מספיק רק לדבר / צריך גם לעשות / עם הזמן זה מתגבר / עכשיו זה זמן טוב לשנות / את האמת שלך / את/ השקרים שלך / את החיים שלך//
קצת לפני האור/ רואה פנים בחשכה / שולפת את המסכה/ לא מסתכלת לאחור / אותך כלום/ כבר לא ישבור / אותך כלום לא יעצור//
עכשיו את מחייכת / יש אור על הפנים / ברגע מתגברת / פורחת מבפנים / אין לך כלום כבר להפסיד / נשאר רק לנסות / זה לא כזה מפחיד / קחי לך רגע לשנות / את האמת שלך / את השקרים שלך /את החיים שלך//
קצת לפני האור / רואה פנים בחשכה / שולפת את המסכה / לא מסתכלת לאחור / אותך כלום כבר לא ישבור / אותך כלום לא יעצור//
אל תחכי / אל תתפשרי / אל תשברי / אל תתפרקי /אל תוותרי לעצמך

התבלינים: שחר נהרי – שירה, ליאור לוי – תופים, דור אלגזי – גיטרה חשמלית, , גיל דקל – גיטרה בס, הוד מושונוב- קלידים, אורן ווקנין- גיטרות

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. להקה גאונית! הרושם הראשוני שלי על השיר בשמיעה ראשונה היה: "מאכזב, שיר שמתחיל ומסתיים באותו מישור", אך כששמעתי את הקטע הסופי מאוד אהבתי את המכלול. שיר מדהים עם עומק בטקסט, שאפו לרועי לביא על הכתיבה וההלחנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות