ההופעה

Juno reactor ג'ונו ריאקטור

בבארבי
3.5/5

בתוך העשן הדחוס גילינו אנשים בלבוש אפריקני שבטי, שהכו בתופי טם טם ללא לאות, כדי ליצור קצב שהטריף. לא בטוח שמישהו הבין מה שרו הגבר והגברת המצועצעים במרכז הבמה. האמת – גם אנוכי לא ממש ידעתי מה לצפות ואיך אוכלים JUNO REACTOR לארוחת ליל של חצות.
המתכון: פיוז'ן של אפריקאי שבטי, פאנק, רוק. טכנו, אפרו טראנס. איכשהו כל אלה התחברו למה שאי אפשר לקרוא בדיוק "שיר". כשביקשתי רשימת שירים לערב, מישהו כנראה צחק עלי. מדובר בקטעים של אמירות נשיאות על קצב שנועדו להפעיל-לתדלק קהל.
ההרכב נוצר במקור בשנת 1990 ע"י בן ווטקינס (האם זה האיש מאחור בקלידים שעובר לעיתים לקדמת הבמה בגיטרה) וסטיבן הוולק כפרויקט אמביינט ניסיוני לכתיבת מוזיקה לליווי מופע פסלים אמנותי של הפסלת נורמה פלצ'ר שנקרא פרויקט הטיל. חלקו העיקרי של המופע היה העתק של טיל צבאי שנקרא ג'ונו ריאקטור, בגובה עשרים מטרים אשר הוצא משימוש, אותו ניידה החבורה ברחבי לונדון תוך כדי נגינת מוזיקה של ההרכב ברמקולים – כל זאת במטרה לעורר את מודעות הציבור למלחמה גרעינית.
המראה השבטי המסורתי מול לפטופ פתוח. הזמרת במרכז משמיעה קולות לא הכי ברורים בדיאפזון מוזר שנע מנמוך לגבוה. הזמר לידה נשמע חצי זמר חצי מטיף. כל ה"פולחני" הזה מוסיף ליענו מסתורין הזה של הערב, אבל כאמור המטרה היא לסחוף את הקהל לתזזית, כיוון שסופת הקצב חלפה לידי, ובהעדר תכנים שעימם יכולתי להזדהות – הוספתי להתבונן בקהל שנכנס לטראנס.
מופע ספקטקל למתזזים ולמפזזים ולמיני משתאים ולמתבוננים. ואגב, מתבוננים – יתקנו אותי אם אני טועה, נדמה לי שהחבר'ה האלה מופיעים גם עם ריקודים ורקדנים – מה שלא הגיע לבארבי. איפה הספקטקל? איפה השאו? מי עוד לא הגיע מהחבורה? מה החמצנו? לפי האתר של הלהקה נדמה לי שזה אינו המופע האופטימלי של הג'ונו ריאקטור.
במונחים אישיים – לא "הגעתי" למופע הרוק הטרופיקלי הזה. כשהזמר שאל את הקהל האם אתם עוד שם, הייתה לי תשובה מטפורית. או במילים פשוטות – לא עבד עלי,  למרות הבחור לידי שמרוב התלהבות קפץ עלי בקפיצה אחורית כמו בבון ולא התכוון להתנצל על הנזקים שנגרמו לבוהן התחתית.
ברור שהקהל התחלק לשניים: אני וכל השאר, ואני יכול להבין את הצד שלהם – ליל שישי, שילמו בשביל להתפרק על השבטי הזה באצטלה של מסרים קוסמופוליטיים על אלים ומפלצות (Gods & Monsters בלשון הריאקטורים) הכל תלוי בראש שלך. הראש שלי חש באופן מוזר תחושה אפרו-קקפונית שלא הפעילה את הרגליים.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. גם אני חשתי אכזבה, מלבד השיר הראשון – שנתן תחושה שהולך להיות פה משהו אחר וסוחף- ההופעה הייתה יחסית עייפה, אילולא הגיטריסט שהיה בו משהו מעניין באנרגיה, הם ניראו לי עייפים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן