מתוך השקט סיבוב הופעות חדש

שלמה יידוב

זאפה הרצליה
4.5/5

שלמה יידוב בהופעה. מתי לאחרונה רשמתי את המשפט הזה. איפה הוא היה? במונחים יצירתיים, נדמה לי שיידוב המתין לחזור לבמה, למשהו שיחברו לנכסי העבר. "מתוך השקט", האלבום החדש, הגיע רק עכשיו.
אם מדובר בזמן, אז הרשימה של הערב רק הבהירה כמה הזמן פועל לטובתו. 24 שירים, חלקם אינסטרומנטליים שיופיים הצרוף עומד להם, הותיקים שאינם מעלים חלודה, ללא סימני שחיקה, מצטרפים לחדשים שלחלקם כבר שמור, ככל הנראה, מקום בפנתיאון של המוסיקה המקומית.
ישנו יידוב שאכן יוצא "מתוך השקט", ללא מילים, ממוקד בנגינה ובאלתור – בין הקלאסי הלירי המורכב ובין הלטיני הריקודי הנוסטלגי והג'אזי. ישנו יידוב של "שיר בין ערביים", "ערב כחול עמוק", "ימים לבנים", של שירים שקושרים אותו בין השאר להרכבים הייחודיים של הפופ הישראלי האלטרנטיבי משנות השבעים, כמו "קצת אחרת". ישנו יידוב שמחובר בטבורו לשורשיו – המוסיקה הדרום אמריקנית הלטינית, זו של "סיבה להמשיך" המוכר ממרסדס סוסה ומתמצה בשיר "חולם בספרדית".
את כל התחנות בדרכו ניסה יידוב לחבר לערב החד-פעמי הזה שאירח לרגל ההשקה החגיגית את צמרת יוצרי השבעים – יוני רכטר, שם טוב לוי, יצחק קלפטר ואלי מגן במפגש של "קצת אחרת" ו"צליל מכוון", הלהיטים הגדולים והקטעים האינסטרומנטליים מהאלבום החדש.
יידוב אינו פרפורמר במובן הבידורי של המילה, ממש כמו שיוני רכטר, שם טוב לוי וקלפטר הם קודם כל יוצרים ומוסיקאים שבאים לבצע את שיריהם, יוצאים מתוך צניעות, באוריינטציה של נגינה, אלתור וחוברים למילים בדחילו וברחימו. זוהי, מן הסתם, הסיבה שיידוב בחר להישאר בישיבה כל המופע במרכז הבמה כשהוא ממוקד בפריטה ובשירה, כמו גם כדי לתת למוסיקה לעשות את שלה. והיא עשתה.
הערב השיב רוח חמה וטובה מהשבעים, הזכיר ימים שנוצרה כאן מוסיקה, שנותרה בת אלמוות. יידוב מייצג את דור היוצרים שפרח בשבעים, שנע בין הקלאסי והפולקלוריסטי, שנגע בג'אז ובפולק, גם ברוק האנגלי הפרוגרסיבי. יוני רכטר עלה לנגן "זה כל מה שיש" והמשיך בעיבוד חדש יפהפה ל"מאיה" של שלום חנוך. ושם טוב לוי ניגן ושר "יכול להיות שזה נגמר" ו"דון קישוט", שירים המזוהים עם אריק איינשטיין. ובהמשך הצטרף ל"צליל מכוון" עם "האהבה שלו" ו"ילדי הירח" ולפריטתו האולטימטיבית של יצחק קלפטר, החבר הטוב של יידוב.
אז נכון שלא כל האלבום החדש ("מתוך השקט") הגיע לערב הזה. יידוב בחר ללכת על החגיגי, האקלקטי, ערב שמסכם דרך, ומבחינה זו – הוא קלע גם לטעם של הקהל שהגיע למועדון כדי לזמזם ולשיר את הלהיטים. ברור שההופעה הבאה שלו, ללא האורחים, תהיה אחרת, אולי אפילו מהודקת וממוקדת יותר, מחוברת יותר לאלבום החדש, קצת אחרת. גם ככה עבר עלינו ערב של רוח נוסטלגית נכספת.

אורחים: יוני רכטר, שם טוב לוי, שלמה יידוב
נגנים:
אלי מגן – קונטרבס, שלמה דשת – תופים, איתמר ארז – גיטרה
שירים: חלק ממני, ערב כחול עמוק, ססיליה, השולחן, שיר בין ערביים, Paternal, עכשיו הזמן, לעדייך, זה כל מה שיש, מאיה, צ'קררה, ימים לבנים, ואני אוהב אותך, מתוך השקט, סיבה להמשיך, צליל מכוון, יכול להיות שזה נגמר, דון קישוט, האהבה שלו, ילדי הירח, כמו עמוד ענן, חולם בספרדית.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות