איך אמרו הגששים: העולם מצחיק אז צוחקים. בחור הגיע לבחורה כמו בחלום, נתן לה נשיקה, והיא כבר רוצה אל החופה. מה הבהלה, מה קרה, מותק? השכנים והשכונה מתלחשים ("מה קרה איתה?") אימא בלחץ אטומי. ומה חושב הבחור לפני שאנחנו מקבלים חוות דעת מהקוראת בכף היד? מה הוא חושב? מה הוא מרגיש? כאילו אין בחור בסיפור, פרט לכך שהיא מבטיחה לו כסף. רק תסכים ואבא יחתום על הצ'ק, זה-מה-חשוב. הכסף משחק תפקיד גם אצל הקוראת בכף היד: "שילמתי לה", שרה זהבה. נשמע כמו שהעובדה ששילמה חיזקה אמונתה שתחזיתה ("בקרוב אתחתן") תתגשם. פרודיה? לא בטוח.
צ'ולי ושי חכמים. הם מכוונים את זהבה היישר לשם, לאולם החתונות. חתונה הפכה למוטו של המוסיקה הזו. יאללה, העיקר שתהיה חתונה. מה חשוב הבחור, רוצה-לא-רוצה. שכבר תתחתן, תביא ילדים ברוך השם, וזהבה שרה את זה, כאילו תוכנתה לקבל את מה שמביאים לה. היא לא צוחקת על הסיטואציה.
מצהלות? בטח. בטח. זמרת מצוינת עם טון מדוכדך שרה את זה כאילו העולם שמח. שירקדו. שידביקו דולרים. שיהיה שמח. עממי באקצנט ערבי עם סלסלולים ומאהוולים. זהבה כבר רוקדת בחתונה. לא חבל?

כמו בחלום אלי הגעת/ ולשפתיי נתת נשיקה/ ובליבך את נשבעת/ תישא אותי אל החופה/ שנינו אנחנו פה ביחד/ והשעון שלי כבר מתקתק/ תציע לי ובלי שום פחד/ ואבא כבר יחתום על הצ'ק//
יחביב אלבי/ מה יהיה איתי/ אמא מצפה/ וכל השכונה/ שואלים אותי/ מה קרה איתי/ מתי תהיה חתונה//
לקוראת בכף היד הלכתי/ אמרה לי שכדאי כבר לתכנן/ שלמתי לה והאמנתי/ שבקרוב כבר אתחתן/ ואמא כל הזמן לוחצת/ ולא נותנת רגע מנוחה/ ולכולם כבר מספרת/ שעוד מעט יש חתונה