שכונה

מארש דונדורמה

התו השמיני
5/5

בואו לשכונה הירושלמית של מארש דונדורמה. יש סיבה למסיבה. זוהי שכונה של מיזוג תרבויות אתני, ראשים מדברים בשפות מוסיקליות שונות, שמחת חיים קוסמופוליטית נונסטופ. אני בקטע מס. 3 – "שכונה" שמתמצת את מיזוג הטעמים וההשפעות של תזמורת שחבריה מנקזים את כל מה שזורם באפיקיהם לשעטנז קצבי מלהיב.
אחרי 11 הקטעים, אני פורש למנוחה. נכון שנשארתי לשבת בזמן שהקשבתי, אבל משהו בתוכי לא הפסיק לזוז. החבורה הזו של דותן יוגב, תיעדה את רוח ה- Live שבה. חצוצרות, טרומבונים, סקסופונים וכלי הקשה התלכדו להוציא לפועל משהו שאני קורא לו "התלהבות מוסיקלית" – לובשת ופושטת צבעים. על דפי הספרון שצורף – המוסיקה אינה ניתנת להגדרה. היא מתוארת כמסע נטול גבולות. הגיוון הכלי מראה כי החבורה הזו מחפשת עושר, ושיהיה עם הרבה פאנקיי וגרוב. את הפאנקי לצליל סקסופון בריטון נקבל ב"טושה בריטושה" (מאת: אבירן בן נאים) בעיבוד ביג באנדי קולח.
הצליל מאפיין מגמות קוסמופוליטיות – כמו הפופולאריות לה זכו התזמורות הבלקניות עם ההשפעות הצועניות, ואמנם בדיסק של מארש משולב קטע של גורן ברגוביץ' Underground Cocek, הקאבר היחיד בדיסק. פרט לכך מארש מביאה שפע של אלמנטים ממוסיקת העולם, מהמזרחי דרבוקאי של "הצעד התימני שבך" (מאת גל דהן), דרך אלמנט אפרו-ביט-פאנקי ב"אלימות נגד נשים" (לא, אין כאן מילים שיסבירו מדוע קרא אודי רז שהלחין לקטע בשם הזה העוסק למעשה במחאה נגד התופעה), ועד הניגון של "איסמעיל בא אל ההר", לחן עממי המיוחס לניגוני ההילולה בהר מירון שמחבר מוטיב חסידי עם צעד תימני בעיבוד מפולפל וסוחף של עידן רווה. וגם – השפעת המוסיקה של סזריה אבורה ואיי קאפו ורדה ב"נחף" (מאת: ארנון דה בוטון) החגיגה בעיצומה,ויש תחושה שעברנו למגרש הסמבאי.
יעקב בורנשטיין ב"הטיול של לואיגי'י" מסיימים בראס פאנקיי שמוליך למסקנה שבשכונה הזו כל השכנים חיים בשלום, העיקר שהמוסיקה תיקח לשמחת החיים הזו שאינה שאינה מבדילה בין גזע, דת, לאום.

חצוצרות: אבירן בן נאים, אלי פרמינגר, עידן רווה. סקסופונים: טל גור – אלט, יעקב בורנשטיין – סופרן, גל דהן – טנור, דני ליבוביץ' – טנור, אנטון פלקו – בריטון. טרומבונים: ארנון דה בוטון, לואיזה סלומון. סנר וכלי הקשה: עזריאל גולדמן, דותן יוגב, נעה סגל. דאול וכלי הקשה: יאיר ראובני זלצמן. סוזאפון: אודי רז.

Marsh dondurma Schuna

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. גם אני נהנה מאוד מאוד מהמוסיקה שלהם. עד עכשיו רכשתי כל דיסק ברגע הראשון שראיתי אותו בחנויות, ובכל פעם אני לא צריך לשמוע דיסק שלהם אין לי יותר מדי התלבטויות אני יודע שהם שומרים על ראש טוב ואני רוכש אותו. גם במקרים בהם הם מבצעים קטעים של אחרים הם דיי מקוריים בטעם החדש שהם נותנים למוסיקה, אבל יחד עם זאת אני מוצא הקבלה ביניהם לבין Dirty Dozen Brass Band שהם פחות מוכרים בארץ.

  2. אולי שווה שתעבור שוב על שמות חברי ההרכב…
    חוצמזה, אחלה דיסק, הרכב פיצוץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות