פסטיבל הג'אז בקיסריה Caesarea Jazz Festival

ג'ון מאייל John Mayall

נמל קיסריה
4.5/5

בריזה מסבירת פנים של טרם קיץ נשבה מהים אל העתיקות המוארות של נמל קיסריה, אבל אנחנו לא הגענו בשביל הבריזה והעתיקות, אלא כדי לקבל משב חמים מהשישים מאיש שלפי גילו יכול להחשב מוצג בלוז מוזיאוני – ג'ון מאייל, אחת הדמויות היותר משפיעות על עולם הבלוז, הסנדק של הבלוז הבריטי.
שבעים ושבע ימלאו לנער בנובמבר, ורוח נעורים בלוזית משובבת וידידותית נושבת מכל איבר בגופו, כולל האביזרים המוסיקליים. אין פה בלוף. זה הוא. אמיתי-אמיתי. נגע בנו. לא לשכוח: האיש הוא הנציג הכי קשיש של הבלוז הבריטי שעדיין נמצא בפעילות יתרה כבנדלידר, מנהיג להקה, מאז ההרכב המפורסם שלו, ה – Bluesbreakers, שהיה מעין אקדמיית בלוז-רוק בריטית, שכל מי שניגנו בו כבר שוכנים בפנתיאון של המוסיקה, וביניהם המיטב שבמיטב מאריק קלפטון דרך פיטר גרין ועד מיק טיילור ומייק פליטווד.
מאייל, שיער זנב סוס כסוף (שהזכיר את גרוניך) במפוחית, קלידים וגיטרה, פתח בסולו בליווי המפוחית והזמין הנגנים (חשמלית, בס, קלידים, תופים) לבמה.
ההרכב הנוכחי שלו מבלה בנעימים ליד האגדה המהלכת, מנשים חומרים ישנים, חלקם הוקלטו לפני ארבעים שנה. הגיעו, למשל, שני שירים מהאלבום המפורסם של 1966 BLUES BREAKERS WITH ERIC CLAPTON האחד Hide Away וגם All Your Love. גם California מאלבום הלייב המצוין Turning Point שיצא ב-1969. מצד אחר – שירים חדשים מאלבומו האחרון TOUGH כמו Playing With A Losing Hand. וגם אלברט קינג ישן – Have You Heard About My Baby ופרדי קינג של Hideaway.
מאייל גייס להרכב גיטריסט בעל feel רוקי מובהק, Rocky Athas, שסגנון נגינתו הרבה יותר "הבי" מאשר נגנים קודמים שלו בעמדה הזו, מרביץ סולואיים וירטואוזים לאוהבי נגני רוק ראותנים שודעים לאלתר ולמשוך צליל, מהסוג שאינו מתחייב להישאר בסקאלה של הבלוז.
לא סתם החליט מאייל לוותר על תגית הבלוזברייקרס ב-2008, וללכת על הרכב חדש. האיש חיפש להתרענן. מגיעים הדואטים הוירטואוזים האלה עם נגן הבס Greg Rzab ומסבירים חלק מאוריינטציית ההתחדשות. לפי ההתנהלות שלו בהופעה הוא יכול לחשוב במונחים עתידיים. מאייל, קופץ ומקפץ על הבמה. לא יאומן. הסימן היחיד לקשישותו קיים נדמה לי בקול שדעך משהו. מאייל עושה מאמץ שלא נרגיש ושר בטון גבוה מאוד.
לפני ההדרן ואחריו, מאייל בשיא כושרו דוהר לאורך הבמה ולוחץ ידיים במרץ למעריצים. אני רוצה לראות את תעודת הזהות שלו. לא יכול להיות שהוא בן 77. מאייל בטח יגיד "רק 77". ועל זה שר דילן את צעיר לנצח.

ג'ון מאייל (John Mayall) – שירה, קלידים, גיטרה והרמוניקה, טום קאנינג (Tom Canning) – קלידים, Rocky Athas – גיטרה, Greg Rzab – בס, Jay Davenport – תופים

מוסיקת בלוז

ג'ון מאייל – פסטיבל הג'אז בקיסריה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. אז ככה דבריי נקטעו באמצע, אך אפשר למצוא אותם במלואם באתר שלי: http://www.ebp.co.il/cult/john_mayall.htm
    יוסי היקר, שוב תודה לך על שהרשת לי לקחת ולפרסם את אחת התמונות. כמובטח בינינו בתמורה יש קישור לעמוד הזה.
    גיא, תראה כעיקרון אתה צודק באמת אפשר לרכוש את הדיסקים של ג'ון מאייל בחנויות המקוונות ועם כל הכבוד ל"אוזן ה-3" אולי לא היה צורך שהם יפתחו דוכן מיוחד, אבל אני מהדור הישן שמעדיף לרכוש דיסקים ישירות מהחנויות.
    מכל מקום תודה לך על דבריך, ושמח לדעת על עוד מישהו שנהנה מההופעה הזאת.

  2. לאחר שהייתי בהופעות של מאייל בעבר, כולל ההופעה ב 94 בחיפה וכמה הופעות בקליפרניה, חששתי שג'ון יראה סימני הזדקנות. הופתעתי מכך שהוא עדיין בכושר מצויין. לא רק זאת- אפילו הלהקה משופרת. אין ספק שהמתופף דוונפורט והבסיסט גרג יותר טובים מהקודמים, ומסוגלים לתת סולואים ולאלתר. הקלידן טום קנינג מעולה (אם כי לא חדש) רק הגיטריסט החדש לדעתי פחות מעניין מבאדי וויטינגטון שהיה איתו 15 שנה. בחירת השירים בהופעה הלכה על בטוח- קלאסיקות ובלוזים איטיים, מה שקצת איכזב אותי. למי שלא מכיר, יכול להיות שזה מתאים יותר. אבל אחרי הרבה שמיעות משהו קצת צפוי וחוזר בבלוזים ה"רגילים" האלה ואני מעדיף דווקא קטעים שמפרשים בלוז בצורה מיוחדת יותר, עם מקצב קצת שונה, רוקי,ג'אזי או מהיר יותר. באלה דווקא מאייל מתמחה וזה יתרונו על בלוזיסטים "סטנדרטיים", מאז BARE WIRES ו TURNING POINT ואפילו קטעים משנות ה- 90 כמו MAIL ORDER MYSTICS מ 93 או SOUTHSIDE STORY מ 2002. עדיין היה מעולה ולקראת הסיום עם "קליפורניה" ו ROOM TO MOVE היתה כבר התלהבות אמיתית. לאהוד בן פורת- את כל הדיסקים שראית שם ונוספים אפשר להשיג בקלות באמאזון. אגב, אותה הופעה בחיפה ב 94 (שגם היא היתה מעולה) צולמה ושודרה בחלקה ע"י ערוץ 1 כמה שבועות אחר כך- יש לי את קלטת הוידאו..

  3. אם אפשר היה להכתיר אמן כלשהו למלך הבלוז בזכות הופעה שלו על הבמה, אז ג'ון מייאל הוא ללא ספק אותו מלך. פשוט גדול מהחיים. כל השנים בהן אני מקשיב למוסיקה שלו (מאז שסיימתי תיכון) מעולם לא האמנתי שאזכה לראות אותו על הבמה.

    יש הטוענים שחלק מהווי פסטיבל הג'אז בקיסריה הוא הישיבה לצד הים עם אוכל ושתיה קלה שנמכרים במקום, אבל לדעתי ההווי הוא בכך שלאוהבי המוסיקה ניתנת ההזדמנות למצוא דיסקים שמיובאים כנראה במיוחד עבור האירוע, ולא ניתנים להשגה במשך כל השנה. אני לשמחתי מצאתי כמה דיסקים כאלה, כמו הופעה משותפת של ג'ון מייאל עם סוני בוי וילאמסון. אני יודע שהרפרטואר שלו פרט לשירים מקוריים כולל גם כמה ביצועים לשירים של ענקי הבלוז, אבל אני מוכרח להודות שלא ידעתי על הקירבה הממשית מעבר להשפעה מסוני בוי ומעבר להקלטה מוכרת של אמן בלוז זה עם ה"יארד בירדס" (של אריק קלפטון) יש גם הקלטה עם ג'ון מייאל, שאגב יצאה לאור רק לפני כשנה.

    בדרך כלל פותח את הערב, המנחה ואיש הרדיו גבי ינון ומעניין שהפעם לא רק שהוא לא היה אלא שלמעשה אף אחד לא הציג את ג'ון מייאל בפני הקהל טרם עלייתו לבמה. הערב נפתח בשיר Another man done gone כשג'ון מייאל לבד על הבמה, אחר כך הוא הזמין את שאר החברים שמלווים אותו שיעלו גם הם על הבמה. לשמחתי ההופעה התמקדה במיוחד בשירים מהתקופה הראשונה שלו כשהוא באמת נחשב לקצפת של הבלוז הבריטי, ואותם אני אוהב הכי הרבה. כך שמבחינתי קיבלתי את אותם שירים שקיוויתי לשמוע, וגם נמצאים באחד הדיסקים שרכשתי לפני ההופעה.

    לדעתי הנהלת פסטיבל הג'אז בקיסריה עשו צעד נבון בכך שבחרו לשלב השנה גם את הבלוז לחגיגת הג'אז. לא רק שהג'אנרים האלה גבלו זה את זה במשך שנ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן