היחס שלי לספיירו ג’יירה מעורב. לפעמים היא נשמעת לי "מכונה משומנת", פיוז’ן מצוחצח אך לא מחלחל, ועיתים זה צירוף מענג של ריתם אנ’ בלוז ושאר תבלינים לטינו-איספניים. ככלל, האוסף מעיד על חבורה מהוקצעת בהנהגת הסקסופוניסט המעולה ג’יי בקנשטיין, שמצליח להימנע מממרחים בטעם קני ג’י. גם בקטעי אווירה כמו "שלוש המשאלות" . המהוקצעות של החבורה משכנעת בקטע כ"שירו של פיפו". 16 קטעי "קרוסאובר" בין ג’אז לפופ מנוגנים מלו-פאנקי ברמה הכי גבוהה
