אורי אילוז שר חשבון נפש בעקבות משבר יחסים. והנה מתברר שאפשר להחזיר גלגל אחורה, לנצור נשקים, לרפא פצעים. הניתוח מביא אותו להערכה מחדש של היחסים, שעיקרה מודעות למה שהוא עלול היה לפספס. את מה שנתנה לו – עדיין לא ביטא ולא סיפר. השיר מתפתח אמוציונאלית, בליווי צלילים דיגיטאליים, אווירה הזויה בתחילתו. ההתפתחות האיטית של הנרטיב בקולו הדואב-כואב, מקבלת תאוצה בחלק השני של השיר בקצב אלקטרוני. כאן מצליח אילוז לטפס בסולם האוקטאבות, כדי להביע את עוצמת תחושותיו. ההתעצמות הרגשית נשענת על מנגינה מצוינת, בתזמור שמשלב קולות, גם מצליחה לגעת ולחלחל. אז מי ששאל אורי מי? שירשום – אורי אילוז.
יש פיתרון, לא האמנתי/ שעוד נוכל לחזור אחורה / ולהניח לרובים / יש פיתרון, לא האמנתי
שעוד נוכל לחזור אחורה / ולקפל את המדים / ואין לי אף אחד / אין לי אף אחת / שתיקח אותי קדימה / ותדבר אליי מילים של ביטחון //
יותר, לא אהיה לך חסר / כל השירים שעוד לא כתבתי / עוד לא סיפרתי / על איך שאת, איך/ שנתת לי / יותר, ואין מילים לתאר / רק בשירים שעוד לא כתבתי / רק שם סיפרתי / על איך שאת, איך שנתת לי //
יש פיתרון, לא האמנתי / שעוד נצליח לשנות / ולרפא את הפצעים / יש פיתרון, איך לא דיברתי / לא חשבתי שנצליח / לאחות את השברים //
ואין לי אף אחד / אין לי אף אחת / שתיקח אותי הצידה / ותדבר אליי מילים של אהבה //
יותר, לא אהיה לך חסר / כל השירים שעוד לא כתבתי / עוד לא סיפרתי / על איך שאת, איך שנתת לי / יותר, ואין מילים לתאר / רק בשירים שעוד לא כתבתי
רק שם סיפרתי / על איך שאת, איך שנתת לי
7 תגובות
MUSIC AND WORDS ARE COMING TOGETHER IN AN AMAZING WAY, WAITING TO HEAR MORE AND MORE
אכן יפה ועוצמתי. יוסי שים לב לדבר הבא כל הסינגלים בעמוד הזה שייכים למזרחים (ללא קשר לסוג המוזיקה): סרנגה, ימין, אילוז, אהרוני, ביטון, פרץ ועוד. מדהים! ועוד אומרים שתעשיית המוזיקה שייכת לאשכנזים. לא כך חרסונסקי?
שמעתי אותו מופיע במקרה ביום הסטודנט בראשון,פרפורמר מעולה!! הוא לא ניגן את השיר הזה וזאת הפתעה נעימה…תוציא את השיר האחרון שניגנת!! להיט!!
מילים חודרות! הפקה מצוינת! כאלה שירים צריכים לשמוע יותר ברדיו!
ההתייחסות בתגובות לעטיפה (הדי מוצלחת) – חשפה אותי לשיר מדהים ואיכותי
שיר מקסים, נוגע. וכן דןדן גם העטיפה יפה.. 🙂 חחח .
וואו עוצמתי – אהבתי מאוד. מוסיף חצי כוכב נוסף על העטיפה המדהימה! שונה, אחר מכל עטיפות 'אני והגיטר'ה, שאפשר למות מהם משעמום. לדעתי זה דבר שיש להתייחס אליו גם בביקורת.