אבידן  במגמת השתלבות טוטאלית במצהלת החאפלות. "תקשיב לי", היא מנסה לשכנע את מי שנדלקה עליו – "יש לי לב זהב", מנסה למכור  משהו חבוט שלא מתאים גם ליד חמישית. הטקסט מגיע באינסטנט כמעט טכני,  לא מאמין לאף מילה. איזו אדמה רועדת, ומה היא ברחובות רוקדת, ומה הקשר ל"לב זהב"…מישהי בשם עינת הולנדר  לקחה אחריות על גבב החרוזים. להולנדר הייתי מעיר – אם יש לה לב זהב – מדוע היא ממתינה שהנחשק "ייפול ברשתה". לא יפה, לא מתאים לגברת בעלת לב זהב.
אריק זנתי שהלחין והפיק מנסה להיטמע ברדידות המשתלטת על מחוזותינו – יענו ים תיכוני, כאשר המוטו המוסיקלי הוא דאנס מעונתז. הפקה קצבית, סוערת, הדגשי בס, גיטרות, בגלמה. אבי יפרח ניסה איזה אלתור ניואנס של בס חשמלי. חוץ מזה – שיר צעקני, מתעקש לא להיות אותנטי. האוריינטציה היא כמובן שמח לרחבות, אפשר גם לרחובות. (היא רוקדת ברחובות…) שכל הדודים והדודות ירקדו. הם ירקדו. לב זהב? בואו נתפשר על לב מפלסטיק.

מתחתיי האדמה רועדת/ סערה מורגשת באוויר/ מאוחר אבל אני רוקדת
ברחובות העיר // כל כוכב מצביע רק עליך/ אך הלב הוא לא צריך סימן/ כי היום ראיתי בעיניך
מין ניצוץ קטן
לא חלמתי שתהיה לי/ אהבה שורפת כל כך/ ועכשיו כשזה קורה לי/ איך הלב נפתח //
לא עוצרת/ בך בוחרת/ לא נשברת/ לא מוותרת/ בוא ונאהב/ כאן ועכשיו/ תקשיב לי
יש לי לב זהב //
מחכה לך ולא נחלשת/ אין דבר כזה יותר מדי/ רגועה כי עוד תיפול ברשת/ ותבוא אלי
לא חלמתי שתהיה לי.. לא עוצרת..