ההופעה – השקת "בסוד תפילת ערער"

שלמה בר והברירה הטבעית

אמפי שוני בנימינה
5/5

לשמוע שלמה בר מסתער על הדרבוקה תחת שמיים מוארים באור ירח מלא, כשמסביב תפאורה טבעית שמאוהבת בו ובמוסיקה שלו.
חגיגה כזו לא תחזור, ולא רק משום שקובי אפללו, התפוחים וברי סחרוף לא יהיו עם שלמה בר והברירה הטבעית בערב הבא שלהם. היא לא תחזור מסיבה פשוטה: אין שני ערבים זהים אצל שלמה בר. זה אינו ניתן למדידה, אבל גם הפעם, במהלך השקת האלבום החדש, "בסוד תפילת ערער", הייתה לי תחושה של ערב חד-פעמי. הנגנים שאיתו על הבמה בטח יחייכו ויגידו: מה אתה יודע. היו ערבים מסעירים יותר.
מה אני יודע: שלושים שנה שאני שומע שלמה בר. אודה ולא אבוש: לא שבעתי. כמעיין המתגבר. זהו ה"מדבר המדבר" שצחיחותו ממשיכה להתנגן כמו צליל קדמוני. זעקת "תפילה" שמחלחלת לעצמות ועד שמחת החתונה המרוקאית שממשיכה לשמח לבבות, והפעם לבבות הקהל שיצא מכורסת המונדיאל וסימן את דרכו במפת ארץ ישראל לכיוון מבצר שוני, אתר קסום על אם הדרך, בין בנימינה לזיכרון יעקב, בלב פארק ז'בוטינסקי המטופח.
בטח שחגיגה כזו לא תחזור.
ליאורה יצחק קישטה אותו בדיאלקטים הינדיים ב"הלילה", אינטרפרטציה צרופה על שיר בן אלמוות של ארז הלוי. ואם פרשנות, אז "דברים שרציתי לומר" של פוליקר. לא יכולה להיות הארה תחושתית של השיר הזה כמו ששומעים משלמה בר. "התפוחים" הנשיפתיים,ההיפ הופיים והפאנקיים הוסיפו Vibe לחגיגה, חלק מהנכונות של בר להרחיב את היריעה המוסיקלית שלו, גם כשהסגנון לא תמיד משתדך.
בטח שחגיגה כזו לא תחזור. כמה פעמים מגיע קובי אפללו לכפר טודרא וחובר לשלמה בר לשיר המעלות בשתי גרסאות. על דברים כאלה לא כותבים. הם כותבים את עצמם.
חגיגה כזו לא תחזור כי מתי נוכל לשמע את ברי סחרוף מתכוונן ל"שדמתי" ו"שחרחורת" אחרי שהזכיר לנו שגם רוקר כמוהו מגיע מעולמם של פייטנים בני מאות בשנים ב"שער פתח דודי" לרשב"ג, משורר ימי הביניים, שכיכב בשיר הפתיחה – "שחר אבקשך" של בר מהדיסק החדש.
ואז הגיעו הקינוחים. מ"חתונה" דרך "אדיר הוא", "הללויה", "ילדים זה שמחה", "אלי אלי" ו"שיר לשלום". הקהל כבר היה למרגלותיו.
אז מה שונה שלמה בר בשוני משלמה בר שבכל יום? – לא שונה ושלא ישתנה לנו, זה אותו זמר נשמה אדיר, זה אותו דרבוקאי יחיד בעולם, שתיפופו חובר לאדמה, נוגע בשמיים.
זה אותו בר שממשיך להישיר פנים לקהל, אולי מתוך שהשלים עם כך, שבלי גרסאות לשירים מוכרים זה לא ילך, שהפיוטים הכבדים לא יכולים לרתק ערב שלם. שהעם משלם בשביל לשמוח. תן לו כפיים, תן לו בדרבוקה. תן לו. הוא זקוק לנתינה. ושלמה בר הוא היום זמר של נתינה, בלי לוותר בפסיק על האמת שלו.

שלמה בר: שירה וכלי הקשה, אילן בן עמי : גיטרה, עוד ושירה, אילן אביב : גיטרה בס, מנשה ששון : סנטור פרסי, יעל אופנבך : כלי הקשה, ניצן חן רזאל : כינור. אורחים: ליאורה יצחק, התפוחים, קובי אפללו, ברי סחרוף.

שירים: שחר אבקשך, המדבר מדבר, שרשרת תימנית, זמר נוגה, תפילה, הלילה (עם ליאורה יצחק), גברת ריטה (עם ליאורה יצחק), דברים שרציתי לומר, ברכה, שיר השוק. עם התפוחים: ווג'די, בננה , אני אתה והוא. עם קובי אפללו: ים הרחמים, כפר טודרא, שיר געגועים, שיר למעלות בשתי גרסאות. עם ברי סחרוף: מונסון, שיר אדמת הצהריים, שער פתח דודי, כמה יוסי, שדמתי, שחרחורת. הדרנים: חתונה מרוקאית, אדיר הוא, דרור יקרא, הללוייה, ילדים זה שמחה, אלי אלי, שיר לשלום.

צילום: מרגלית חרסונסקי, יוסי חרסונסקי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. שלמה אתה הגדול,……………חכיתי שנים להגיע להופעה והנה הגיע השעה נסעתי כל הדרך מרחובות לשוני ……….והרגשתי שאלוהים מדבר דרכך, מופע מרגש עוצמתי , מלאה ברגש ויש גם תובנות ……..כמה כמה חשובה השמחה הפשטות והאהבה שהיא בחינם ואתה הצלחת להעביר אותם לכולם בשפע ….עד לרגעים אלו אני עדיין בהתרגשות ……ומבטיחה לבוא שנית הופעה ענקית
    תודה תודה .

  2. רק תיקון קטן:
    שיר לשלום לא היה!!!
    שיר השוק היה שיר הסיום

    ועוד דבר: שלמה לא מתפשר בכלום. גם אם הוא עושה ביצועים חדשים לשירים של אחרים זה לא בשביל לספק את רצון הקהל. זה מתוך חיבור עמוק לשיר ותמיד ייתן לו אינטרפרטציה אישית ומיוחדת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן