ההקלטות מ-96 מאששות את ההצדקה שבציפייה לכל דיסק חדש שלה. יש בו אלמנטים שהופכים אלבום ג’אז ווקאלי למרגש. טונים מבוקרים שמשדרים MOOD והארה פנימית. קחו את DREAMY של ארול גארנר וסידני שאו. מישהו כתב שהשירה שלה מזכירה את הנגינה של מיילס דיוויס בחצוצרה. הורן עושה ג’אז COOL,  אינטימית ואלגנטית. הייתי מוסיף: כשהיא שרה "מישהו שיאיר את חיי" של ג’ובים, זהו רישום של תחושות, התמצית המרוכזת של שירת ג’אז