שרית אמיתי הראל שרה נואשות על חוסר תקשורת. ביחסים כמעט הכל מתחיל ומסתכם במילים. מבקשת ממי שאיתה – "מגש של שירים" במקום שברי מילים, אחרי שתיקות מחפירות. זקוקה למבע תומך. שיר יכול לומר דברים, שלא ייאמרו פנים מול פנים. ובכל זאת זועקת "דבר אלי שלא אצא מדעתי". חייכתי. ממי שבקושי מתקשר – האם ניתן לצפות ממנו ל"מגש של שירים"? שיביא שיר אחד, שיגיד דברים שהיא רוצה לשמוע…
מבע של תחינה שמתחיל חרישי והופך דרמטי, עיבוד אקוסטי + קולות אווירה אוריינטליים שמכניסים לאווירה סעורה. ההפקה המוסיקלית הוסיפה שכבות, כדי לתמוך במנגינה די "רזה" שהיא יותר מונולוג מוסיקלי מאשר שיר קליט. נשארה בחלקתה האישית מאוד ומצליחה לבטא את תשוקתה האותנטית.
שא על כפיך מגש של שירים
והבא אותו אלי בבוקר
אחרי לילה של שברי מילים
ואיברים כואבים שלא ידעו מזמן.
ואחר כך שתיקות מחפירות
כאילו לא היינו
ואני אחוזת לבד
ידי מחפשות ולא מוצאות.
דבר אלי
דבר אלי כשתוכל
שלא אצא מדעתי
שלא אתפס שוב בחולשתי.
