heartbreaks for fools

אלקטרה

אנובה Anova
4.5/5

חבורת רוק מקומית לייצוא ובאנגלית. אפשר למלא טפסים. להזמין מקומות במטוסים, במלונות, בכל המקומות הרלוונטיים. עדיין לא אצטדיונים. הם לקחו אותי למועדוני הרוק בלונדון תחילת השמונים. אווירה של רוק אמיתי, אותנטי, בריט רוק מעולה.
השיר הראשון – Coming To Get – פאראנויה שהופכת לחגיגת רוק תזזיתית, צליל שמח רענן, קצב Madness, הרמוניות קוליות, הקול הפלצטי. מאחורי ניצן חורש, בועז פרחי ובועז וולף נמצא המומחה לסאונד שישים שבעים עם גוונים פסיכדליים – ברוך בן יצחק, שככל הנראה מבין שלרוקפור שלו יש מתחרה מאיימת למדי, אם כי לא בעברית. מקצבים יפהפיים, מעברים, עיבודים
הטקסטים כתובים טוב. Heartbreaks Is For Fouls – שיר על אחד שמחליף אהבות לארוחת בוקר, שמגיע למסקנה בנערה מס. 13 שהתאהבות אמיתית נועדה למטומטמים. גם כאן – רוק פוחז, קורץ, רענן. Drug For My Soul – הקצב מואט, הטון הופך נמוך וקודר יותר, הטקסט לפתע קלישאתי ("את כמו סם לנשמה שלי") אבל המוסיקה היא תמצית פופית מרוכזת מהשישים בליטוש של ההפקה.
Dawn Of Summer – סיפורה של אהבת קיץ: הבחור מתלונן על פדיחות What Have We Done Such a Shameful Situation יענו איזה בושות. הבחור אומר שאם זה לא זה, אז לפחות שתיקח אותו לחוש אור שמש לראות אם היא זורחת עליו, ולמרות שכל העולם נגדם, הוא עדיין תמה האם היא האחת… פופ גיטרות קצבי, הרמוניות קוליות. ושוב – השפעות שמגיעות מהימים הה. אין ספק הלהקה היא סופר מושפעת, אבל יודעת להטמיע.
Used Reflection שמתחיל במילים – "בפרברי מחשבתך/ שום מקום לברוח, שום מקום להסתתר, מתעופף גבוה רק בחלומותיך/ כנפייך המבוזבזות נשארו מאחור… (על השיר הזה חתומה שרון קנטור – בהחלט איכות חריגה) – המוסיקה אפילו משדרגת, הרמוניות מאמס אנד דה פאפס וגם ביץ' בויז ומעבר גיטרות שמעצים.
Unforgiven – חוזרים לקצב הקפיצי, הבנאדם בשיחה עם עצמו מול המראה בנוא הבינו-בינה (די נשבר לו לשמוע שהאשם בו. ממש משעמם) Radio On – על מציאות מנוכרת מחורבנת שמשאירה לך ברירה אחת – להמשיך עם מוסיקה. כ-Rock זה הקטע הכי טעון ודיסטורשני בדיסק, מנוגן מקצועי.
Not My Home – השלמה עם מציאות מתוך התמודדות עם העבר "זה כבר אינו ביתי… העבר כולו מכוסה באבק…" ועוד אזכיר את השיר היפהפה Our Last Drink על סיום יחסים, שירה גבוהה דרמטית מצוינת, סולו חצוצרה מפתיע, פאוזות – במקומן. 
הדוגמיות שהבאתי מדגימות להקת רוק סוגה עילית – גם בלי לנפנף במוצא שלה, מצליחה למזג השפעות, לא מוותרת על איכות טקסטים, שירה ונגינה מעולים, וגם יודעת לעשות שימוש במקצוען כמו מר בן יצחק שתרם את כל ניסיונו הרוקפורי. לייצא אותם בלי בושה. אפילו עם גאווה.

אלקטרה הם: ניצן חורש – שירה, דורון פרחי – בס וקולות, בועז וולף – תופים, קלידים וקולות. הפקה מוסיקית: ברוך בן יצחק.

Electra Electra

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות