אלייזה דוליטל Eliza Doolittle

אלייזה דוליטל Eliza Doolittle

הליקון
4.5/5

יש דור חדש לפופ. כלומר: לאנגלים יש את התורנית הזו שמפילה. צליל רענן-רענן, הניואנס בשירה, שנדמה לך שעדיין לא שמעת כמוהו. נמקם אותה אחרי לילי אלן או קייט נאש. ואולי לפניהן. נתחיל בקול: ביוטיפול. גבוה, בהיר, מקרין אישיות. שרה בלי ללחוץ. ראשוניות שכזו. במנגינות הקליטות, בהרמוניות. בטאץ' הג'אזי פאנקי  המסוים פה ושם. בנגינה של הנגנים המצוינים.
אין מקום לויכוחים. הגברת אלייזה דוליטל ראויה לשם הנחמד (כינוי חיבה מהתפקיד הראשי של "פיגמליון" לפי ברנרד שאו) שנדבק למי ששמה המקורי –
Sophie Caird. 21, נולדה באזור קמדן לונדון, כותבת שירים מגיל 12, הושפעה מקלסיקות פופ כמו סטיווי ונדר ונערי החוף וטעמיה מגיעים עד "וומפייר וויקנד" ו"ארקטיק מונקיז".
מספרת בדרכה החמוצה-מתוקה סיפורים של אהבות אבודות, רוויית קסם, מוכשרת, הרבה יותר ממה ששומעים מהסינגל
Skinny Genes , שמנוגן במקצב סקה בליווי יוקליילי ומלווה בשריקה (I really don't like your skinny jeans/ So take them off for me/ Show me what you got underneath ) גם מהסינגל Pack Up – רוקנ'רול דאנס הול בסטייל אולד פאשן עם אלמנטים של סול, צלילי נשיפה עוצמתיים ושירת סול גברית המתבסס על שיר צעידה של ג'ורג' הנרי פאוול שאומר: "ארוז את צרותיך בתיק הישן שלך". השיר Money Box בעל התזמור המדליק שיוצא נגד רכושנות חסרת היגיון.

 שירים שקטים? שניים יפהפיים – So High, על מצוקת אהבה – בביצוע תחושתי מופלא. וגם השיר המסיים, נוגה ואישי מושר כמעט אקפלה – Empty Hand. אמרנו להתאהב? אז נאמר.

אלייזה דוליטל – Skinny Jeans

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן