גברת קרקס של צרויה להב את רמי קלינשטיין מגיעה לחלקתו של זמר נפלא. גרסת איזמירלי לשיר צריכה להגיע כמסמך אומנותי ל"כוכב נולד", האמא, האבא, הסבא והסבתא של הקאברים. איציק איזמירלי כנראה יצטרך לעשות דרך קשה יותר מאשר כל מתמודד פחות טוב ממנו בתחרות הבלתי נגמרת הזו.
שיר אהבה מצוין. הוא בנה לה בית וחצב אותה בנצח, אבל היא עשתה חוזה עם מנהל קרקס, והוא מבין שזהו זה – הוא פה, היא שם, מכורה לשאו, אישה מגומי שאין שם את רשת ההצלה שהוא יכול היה לפרוש לה. יודעת את המחיר שהיא צריכה לשלם, ועדיין מכורה לאורות.

שיר עצוב מאוד. טעון רגשית. לא אשווה לביצוע המוכר מרמי קלינשטיין. גרסת איזמירלי טובה מאוד בפני עצמה. איזמירלי לקח השיר לחלקת האדמה שלו בחלוקה יפה של אנרגיות תחושתיות לאורך השיר, רגוע בראשיתו, מטפס בהדרגה בלי למרוח. נמצא בתוך השיר. השיר מחלחל בתוכו. עיבוד פונקציונאלי מעודן של אורן איתן שמבליט את צלילי החליל של ניצן עין הבר שמעניקים גוון "אירי" לירי יפה. אם השיר הזה ריגש תמיד, הנה ריגוש נוסף.

שנים שלא שמעתי שום דבר ממנה / רק לפעמים ממרחקים דרישת שלום / היא עסוקה מאוד והיא איננה / ובחיים החדשים שלה אין לי מקום / פתאום מכתב, עכשיו היא אימא מסופקת / ומגרשת ענפים מתנועעים / והיא מוצאת מסדרונות של שקט / בעיר שהיא מנזר או בית משוגעים
בנית לך בית וחצבת אותו בנצח / אני מכיר אותך מאדאם, לא מאתמול / הכול נכון מאוד אבל בעצם / יש לך חוזה עם מנהל קרקס גדול
ובשבילו את מתאמנת מרוכזת / מוכרת שואו מן הדברים הכי כמוסים / כי את ליצן את בולעת אש נועזת / אישה מגומי שנולדה לקרקסים / והם לוקחים את כל הטריקים שהמצאת / ואין שום רשת שתציל מי שמעז / גם את יודעת מה מחיר הפירואט / שאת עושה שם, שמה למעלה בטרפז.
לכי חפשי את אלוהים כל סוף שבוע / ותתרפקי על קיר מאבן ששומר פתקים / בסך הכל את ילד שנשאר פגוע / נרגעת רק כשהאורות סביבך דולקים.
בנית לך בית וחצבת אותו בנצח…