נגדיר את עצמנו? מי אני? מה באמת אני? האם אנחנו לא סך כל החולשות שלנו? עמיר בניון שר: "איזה כיף להיות חילוני, להיות דתי, להיות צמחוני, להיות כל מה שלא אני" האם הוא ציני? ואולי לא.
עמיר עצמו מסביר – "השיר מדבר על זה שכל אחד מאיתנו כותב איזושהי תורה לעצמו על החולשות שלו, כי זה יותר קל מלהשתנות. מדובר בסוג של קיבוע עצמי. המטרה של השיר הזה היא להראות שכולנו אותו דבר, רק שכל אחד בורח לתורה שלו, להגדרה שלו, למקום שהוא פתח והקים – דתי, חילוני או צמחוני".
בניון ממשיך את הקו שעושה את האמנות שלו למיוחדת באיכויותיה – החיבור בין הגות לרגש, תפיסת מהות החיים לא כמובנת מאליה. משפט כמו "ואיזה כיף לכתוב את התורה שלי בעצמי ולשכוח שאני רק יהודי" – הוא במהות היות בן אדם חושב ומרגיש, לא מקבל את העולם ברור כשמש.
המוסיקה רכה ולוטפת, מלודית להפליא, מתפתחת יפהפה מסולם הרגש המיוחד שלו, עולה ומטפסת בסלסול עד לפסגות ההזדהות התחושתית, נתמכת בתזמור מיתרים משדרג. כמה שזה עמיר בניון, הוא וסגנונו, ואותי הוא ממשיך להקסים.
שאני רק יהודי
איזה כיף להיות מגודר/ להיות מוגדר ומסוגר/ להיות כל מה שאי אפשר
ולתכנן את העתיד שלי הוורוד / והמוכר ולשכוח שלא
אהיה כאן מחר
איזה כיף לדעת הכל/ לרוץ בין הטיפות מבלי ליפול/ מבלי להרטב אפילו
לדעת הכל/ עיוור שהלפיד שבידו / צועק הצילו אותי
איזה כיף להיות דמיוני/ להיות חופשי להיות המוני/ להיות כל מה שלא אני/ ואיזה כיף למצוא שמות יפים / לכל החולשות שלי ולשכוח
שאני זה בגללי
9 תגובות
עמיר בניון הוא מהיוצרים והזמרים הנדירים והנהדרים ביותר שיש.
עמיר בניון זהו זמר,שהרבה יכולים לשמוע את שיריו ופשוט יכולים ליהיות בנחת רוח תודה רבה!!
נתי צודק אך עדיין הוא מרגש וקסום! (:
בתקופה האחרונה נדמה לי שעמיר עובד יותר על כמות ופחות על איכות (כיאה לז'אנר המיזרחי)
אכן עמיר חוזר על עצמו בשירה שהיא קצת בכי עם עליות אופייניות לסוג חדש של מוסיקה שהוא פיתח אך ואני מדגיש הוא עושה זאת ברמה הגבוהה ביותר . עמיר נמצא בפריחה משגעת . הוא נמצא בליגה אחת עם שלמה ארצי ופוליקר והם יוצרים חץ אדיר ועוברים את כולם.
מדהים! איך הוא עושה את זה כל פעם מחדש?
אני אוהב את עמיר אבל הוא חוזר על עצמו שוב ושוב גם במילים וגם בלחנים
שיר מרגש עד מאוד!
שיר מדהים!!