בן אדמה

אנסמבל שם טוב לוי

מילים: ר' יהודה הלוי לחן: שם טוב לוי (עפ"י לחן מרוקאי) עיבוד והפקה מוסיקלית: האנסמבל
4/5

גם האנסמבל של שם טוב לוי מצטרף ליוצרים המתדפקים על שערי יוצרי ימה"ב. מעניין מה מושך את בן התקופה המודרנית לשם? החסרים משוררים בימינו? מחסור בפייטנים עכשוויים? האם זו התרפקות על השפה הפיוטית הארכאית, על חוכמתם של המשוררים האלה. 
פיוטו של ר' יהודה הלוי, המושר בסוף תפילת ערבית של יום כיפור בקהילות חאלב ומרוקו, סוקר את חייו של האדם
' מלידתו ועד לזקנותו, מעין חשבון נפש שהאדם עורך באחרית ימיו כשהוא מתבונן לאחור על חייו וחש את הבלותם וארעיותם.

השיר נפתח בטונים רגועים, צלילים ליריים נוגים, שם טוב לוי מצליח להגות את המילים בהיר. הטקסט נישא על המנגינה ברוגע, התזמור האוריינטלי + חשמלי, הגברת הקצב מקדמים את השיר בהתאם לתקופות האדם, כאשר בסקירת הגילים הגבוהים, שם טוב עובר לדיבור. המעבר – יפה. בסיום – חזרה למוטו המוסיקלי של הפתיחה באותו טון נינוח כמו כדי לסגור מעגל של של מעפר באת ואל עפר תשוב. האנסמבל שמר על רוח הטקסט, במעבר מהתפילה המרוקאית – הפיק אותו באיזושהי רוח שאני מסתכן להגדירה "ישראלית מסורתית ים תיכונית", בלי נסיון לשאת חן במנגינה שתגיע לראש המצעד הסלולרי.

 

בֶּן אֲדָמָה יִזְכֹּר בְּמוֹלַדְתּוֹ                          

כִּי לְעֵת קֵץ יָשׁוּב לְיוֹלַדְתּוֹ                             

 

"קוּם וְהַצְלַח!" אִמְרוּ לְבֶן חָמֵשׁ

בֵּין שְׁדֵי אֵם יִשְׁכַּב וְאַל יָמֵשׁ

 

מַה תְּאִיצוּן מוּסָר לְבֶן עֶשֶׂר?

עוֹד מְעַט קָט יִגְדַּל וְיִוָּסֵר

 

מַה נְּעִימִים יָמִים לְבֶן עֶשְׂרִים

קַל כְּעֹפֶר דּוֹלֵג עֲלֵי הָרִים

בָּז לְמוּסָר, לוֹעֵג לְקוֹל מוֹרִים

           

בֶּן שְׁלשִׁים נָפַל בְּיַד אֵשֶׁת

קָם וְהִבִּיט – הִנּוֹ בְתוֹךְ רֶשֶׁת!

 

נָע וְנִכְנָע מַשִּׂיג לְאַרְבָּעִים

שָׂשׂ בְּחֶלְקוֹ – אִם רַע וְאִם נָעִים

רָץ לְדַרְכּוֹ וַיַּעֲזֹב רֵעִים

             

בֶּן חֲמִשִּׁים יִזְכֹּר יְמֵי הֶבֶל

בָּז בְּעֵינָיו אֶת כָּל יְקָר תֵּבֵל

 

שַׁאֲלוּ: מֶה הָיָה לְבֶן שִׁשִּׁים?

אֵין בְּעֵצָיו בַּדִּים וְשָׁרָשִׁים

כִּי שְׂרִידָיו דַּלִּים וְנֶחְלָשִׁים

             

 

אִם שְׁנוֹתָיו נָגְעוּ אֱלֵי שִׁבְעִים

אֵין דְּבָריו נִרְאִים וְנִשְׁמָעִים

רַק לְמַשָּׂא יִהְיֶה עֲלֵי רֵעִים

 

בֶּן שְׁמֹנִים טֹרַח עֲלֵי בָנָיו

אֵין לְבָבוֹ עִמּוֹ וְלֹא עֵינָיו

בוּז וְלַעַג לִבְנוֹ וְלִשְׁכֵנָיו

 

אַחֲרֵי זֶה כַּמֵּת יְהִי נֶחְשָׁב

אֵין בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן וְלֹא מַחְשָׁב

 

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. למושיקו:
    אם התעייפת לאחר דקה וקצת מהשיר, תנסה להאזין לו עד סופו.
    המוזיקה מתגברת ומתעצמת עד השיא ולבסוף מגיעה שוב להתחלה. נותרתי פעורת פה מהאלבום, ובמיוחד מהשיר הזה.
    דווקא באלבום הזה נשמע ששם טוב לוי נהנה לעשות את המוזיקה והקבוצה הזו עושה לו רק טוב.

  2. מי שרוצה לראות ווירטואוזיות מהי, ילך למופע של האנסמבל של שם טוב לוי, גאוני, מלודי, מורכב, עשיר, מדהים…….

  3. יוסי שלום.
    הסינגל מאוד יפה.
    ברצוני לענות על שאלתך מדוע יוצרים נמשכים לפיוטים מימי הביניים. מדינתנו קמה על רחשיה של הציונות החילונית, זו אשר הדחיקה את המסורת וניסתה להפוך את היהודי העולה ליהודי חדש, עובד אדמה ושר שירי ארץ ישראל הקשורים להווה. המוזיקה, הספרות והאמנות בכללה, ברובה, התגייסה לשם כך ומימשה את האידיאולוגיה. בהתאם לכך תרבויות מזרחיות ואחרות, מאירופה, נדחקו, והמורשת המסורתית נדחקה. בתוך כך גם נדחקו הפיוטים. עם השנים הדברים נתפרצו ויצאו החוצה, כפי כל דבר שמדחיקים לבסוף מתפוצץ וכיום זה ביתר שאת. אנשים הם יותר אינדיבידואלים מתתמיד ורוצים לחזור לאלמנטים שהמדינה הזאת הדחיקה הצידה וניסתה לפוגג כליל.
    חודש טוב
    תומר

  4. אינני מהצעירים הללו שמתעייפים אחרי שני משפטים מוסיקליים. אבל אחרי 3-4 בתים הרגשתי חוסר חשק להמשיך. יש לי אף תחושה, שגם שם טוב לוי לא ממש התלהב מיצירתו שלו. ביצוע כל כך עייף לשיר מייגע. למה הוא צריך את זה? למה לשדך לזה טקסט כבד של יהודה הלוי? מאז ומעולם, שם טוב לוי נחשב בעיני יודעי דבר כאיכות ללא סייג, עליה אי אפשר להתווכח, אם אינך רוצה לקבל פרצוף לגלגני האומר "לך, לך, יה כלומניק, ותקשיב לים תיכוני". על כל פנים, השיר הזה אינו יותר מעוד שיר טרחני וחסר מעוף מינימלי. בסדר, בסדר, אני עוזב את הארץ, תרגעו, פרופסורים למוסיקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן