בישראל

איאן אנדרסון ג'טרו טאל

ראיון
0/5

פגשתי את איאן סקוט אנדרסון בן 63. ברחוב הירקון, קומה שלישית של בית מלון מול הים.  הגיע לשוחח עשר דקות אחרי שהוא הניח מזוודות בחדרו במלון. חשבתי שחלה טעות: האם זה הברנש האקסצנטרי מהלהקה הבריטית ג'טרו טאל?

איש אנגלי נינוח, אדיב. משת"פ. מוכן לדבר שעות על עצמו, פוליטיקה, מוסיקה, פער הדורות, מופעי צדקה. על הסימפוניה התשיעית של בטהובן ואיך הא מחפש מוסיקה ב-איי טיונס. רק תשאלו. מנתח כל תשובה לפרטי פרטים. למשל: על השאלה איך הוא מרגיש היום על הבמה לעומת לפני 40 שנה, הוא משיב שזו בדיוק השאלה שהוא לא רוצה לשאול את עצמו.

יצירה? לא כמו פעם. כלב, גינה, סבאות ומשפחה – לא בדיוק מקור השראה. אבל לפעמים באוטובוס שלוקח את הלהקה ממקום למקום נולדים שירים. הם, אגב, לא יגיעו לתווים, כי אננדרסון אינו קורא מוסיקה. הוא מאמין שיש בזה גם יתרון, ביצירת מוסיקה ראשונית, והמויסקה של ג'טרו טאל – ראשונית בהחלט.

פוליטיקה. מי שסיפר כי הוא אוהב ישראל מושבע, כנראה קצת הגזים, יכול להיות שכדי לא לקלקל יחסים עם לבנון וטורקיה ושאר מדינות האזור שמוכנות לשלם לו כדי שהוא יופיע אצלן, הוא נוקט לשון דיפלומטית, כשהוא אומר שהקהל שלנו הוא כמו כל קהל ים-תיכוני באזור וכי הלהקות שביטלו הופעות – בעיה שלהן.

ביוגרפיה: דף הביוגרפיה שלו יספר שהוא התחיל בבלוז עם חבורה שנקראה The Blades – חברים מבית הספר. אנדרסון ניגן אז הרמוניקה. גם היום הוא טוען כי מהר מאוד הבין שהבלוז אינו זורם באפיקיו, שהוא שייך לאחרים.

היום הקלאסיקה של ג'טרו טאל היא כבר מוסיקה שעוברת מדור לדור. הוא מתבונן בקהל, ובגרסתו – הילדים של היום רוצים להבין על איזו מוסיקה גדלו הוריהם.

 

לראיון

 

איאן אנדרסון בישראל

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן