הדראמס כבר מאוד מדוברת-מבוקשת בדור הלהקות החדש, (מגיעה לישראל בסוף החודש) למרות שהחדש הזה – שמגיע אחרי דיסק ה – EP "סאמרטיים" – מסתכם בצלילים שמחזירים לסמיתס והקיור שנות השבעים – אם כי יותר מתקתק, ובטקסטים שחלקם אינם מעידים על המשוררים החדשים של הפופ.
 הם כתבו שיר על רקע בחירת אובאמה. “Oh momma, I wanna go surfing / oh momma, I don’t care about nothing”. זה הולך עם שריקה והרמוניית ביץ' בוייז – משהו אופטימי ואולי ציני… אבל ככלל המוסיקה של הדראמס אינה חופי שמש שטופים בנוסח להקות קליפורניה, בשציהם משייטים גם עננים קודרים.
הדראמס (הרכב אינדי פופ שנבנה ע"י חברי ילדות ג'ונתן פירס וג'ייקוב גראהם) של מוסיקת פופ מהודקת מבנים הכי פשוטים, אם כי מנוגנים אותנטי.  בקדמתם ניצב הזמר Jonathan Pierce ששר Best Friend בקול מדוכדך – סינגל ראשון שיצא מהאלבום, שנשמע סיפור טראגי אישי (מות חברו בתאונה), בטונים שהזכירו לי לחלוטין את מוריסיי. ושימו אוזן על הבס ליין של Peter Hook, נגן בס נפלא.
אז גם אם במוסיקה הזו נושבת רוח נעורים ביצ' בויסית צעירה (Book Of Stories) , או סגנון Doo-wop בשיר האהבה היפהפה Down by the Water – הדראמס עושים מוסיקה teens,  אבל יש  משהו בוגר, מעין רטרוספקטיבה סגנונית שאינה מביאה את הבשורה למי שמחפשים חידושים.