אירונית, כבר אמרו את זה לפני – מותו ללא עת של ג'ים מוריסון בגיל 27, היה הצעד הכי משתלם בקריירה הקצרה שלו, בכל מה שמשתמע לגריפת רווחים עתידית. ששת אלבומי ה – Doors בין 1967 ל – 1971 הוצאו מחדש אינספור פעמים, שלא לדבר על 12 אוספי בסט אופ. תוסיפו את ההקלטות השונות בלייב, אחדות שהוצאו דרך אתר האינטרנט של הלהקה. במילים פשוטות: נכון להיום קיימים מעל לפי שניים תקליטים/דיסקים מאשר בתקופה שהלהקה פעלה.

כאילו שאנחנו חסרים אלבומי Doors, הנה מגיע עוד אחד – When You're Strange, שירים מפסקול הסרט הדוקומנטרי של Tom DiCillo שמכיל 14 מהלהיטים הגדולים של הדורז.
ברור שהשאלה הבאה תישאל בצדק: מה יום מיומיים? למה עוד אוסף? תשובה אחת: בין השירים שולבו קטעי פואטיקה מדוברים של  מוריסון חלקם נאמרים מפיו של ג'וני דפ, המספר בסרט, שמשתחל כמעט בין שיר לשיר. אז תלוי איך מתייחסים לדיבורים: כאתנחתאות שמקדמות את המוסיקה או שמפריעות לרצף מוסיקלי? יתכן שמי שראה את הסרט יתייחס לקטעי מעבר (שהם קצרים מאוד) כחלק חיוני בפס הקול.
מה שברור הוא ללא צל של ספק – המוסיקה עדיין מופלאה, במיוחד הקטעים שהוקלטו בפסטיבל האי וייט ב-1970 ו – Light My Fire המסעיר שהוקלט באד סוליבאן שאו ב-1967, כאשר מוריסון זועק את נשמתו. כמובן שההחלטה אם לרכוש שמורה למאזין: קשב להאשים דיסק שהוא פס קול סרט בכך שהוא ממחזר. מצד שני ה – Doors  הם אותם ה – Doors, ופסקול לסרט שעשו עליהם – הוא  בהחלט מהמשובחים.