שני אלבומים שנמכרו ב – 15 מיליון, פרסי גראמי למכביר,רף ציפיות גבוה, כי ממספרים גבוהים קל לרדת. חוץ מזה – מבקר אסור שייתלה במספרים. לא תמיד הם מתיידדים עם ציפיותיו. אני שומע את Misery הפותח של החבורה הלוס-אנג'לסית, שיר שככל הנראה מפזר חששות, לפחות מבחינה מסחרית. תקשיבו לקטע המלודי המגיע אחרי הפאנקי: (למטה)
I am in misery
There ain't no other
Who can comfort me
Why won't you answer me?
Your silence is slowly killing me
Girl you really got me bad
You really got me bad
I'm gonna get you back
Gonna get you back
היכולת להגיע לפופ המשלב מלודיה מכניעה וקצב פאנקי אפקטיבי – כל הסיפור של מארון 5. הטקסט הפשוט הוא של אדם לווין – גם האיש שמוציא לפועל בקולו.
שנכיר? פרט ללווין ג'סי קארמיכאל – גיטרות, מיקי מאדן – בס, ג'יימס ולנטיין – גיטרות, מט פלין – תופים.
המפיק, רוברט ג'ון "מאט" לאנג (איי.סי/די.סי, פורינר, The Cars) דאג לסאונד אייטיזי מחניף. אני מקשיב ל – How, עוד להיט פוטנציאלי העוסק אף הוא בכל מה שנובע משברון ליבו של המבקש את עזרתה. הקול של לווין המקונן על משבר יחסים מגיע ממקומות כל כך אמוציונאליים – שאין לך אלא להאמין לשורות נואשות כמו "לא מבין משמעות האהבה, אבל לא איכפת לי למות לנסות"…
But I don't understand the meaning of love
I do not mind if I die trying
I do not mind if I die trying
I do not mind if I die trying
והשיר הזה הוא עוד להיט בחדש של מארון כמו השיר הבא Get Back In My Life פופ מהיר קופצני ורקיד,Just A Feeling – בלדת סלואו הרמונית אמוציונאלית המזכירה להקות בנים מהשורה הראשונה, הדואט עם ליידי אנטבלום (Lady Antbellum) הנקראת Out Of Goodbyes – באוריינטציה של פופ קאונטרי וגם הקאבר בסיום ל – Crazy Little Thing Called Love – של קווין – מעין בונוס לסיום.
Maroon 5 – Misery