"אליס קופר" הייתה למעשה להקה שהוקמה ע"י הזמר Vincent Damon Furnier יליד דטרויט (1948) בהמשך וינסנט דאמון "גנב" את השם לעצמו. קופר נחשב חלוץ בתחום ההבי מטאל – בגישה התיאטרלית והאלימה שלו שנועדה להמם את שומעיו. ההצגה הושפעה מסרטי אימה, הצגות בידור ("וודוויל") ושילובים של הבי מטאל ו – גראז' רוק.
ההצגות הראשונות כללו אמצעים להוצאה להורג כסאות חשמליים, גיליוטינות, גם שלוליות דם מלאכותיות ונחש חנק ענק, כשהשחקן הראשי – Furnier מאופר דו-מיני כבד ומפלצתי. מוסיקה? אני זוכר ימים במהלך השבעים שהרוק המטאלי שלו קופר שבה אותי, לא ירד מהפטיפון שלי – השילובים של Raw רוק, ריפים פשוטים אבל מאוד מהוקצעים, קול מחוספס מלא הבעה, ומלודיות קליטות היה יחיד במינו. רוק נ'רול הכי בסיסי אבל אותנטי עד הסוף, סוחף ומלהיב. רוב אלבומיו נמצאים אצלי במהדורת ויניל. באוסף הדיסקים מצאתי שניים – The Stoopid (בעל גוון פופי) ו- The Last Temptation,"הפיתוי האחרון" אלבומו ה-25 המבוסס על קונספט שלו ושל ניל גיימן כותב קומיקסים (האלבום יצא יחד עם סדרת קומיקסים) Lost in America הוא הסינגל והקליפ שיצא מהאלבום. באלבום משתתף כריס קורנל, אז סוללן הסאונדגרדן בשיר Unholy War.
האזנתי לשניהם, ורבותי – ממשיך להיות רלוונטי, ואפשר לקבוע – מי שאינו מכיר אליס קופר – לא מכיר רוק אמריקני.
אלבומים מומלצים
Love It To Death – 1971
Killer – 1971
School's Out – 1972
Billion Dollars Babies – 1973
Wellcome To Nightmare – 1975
Hey Stoopid – 1991
The Last Temptation – 1994
Hey Stoopid Lost In America