תסחטי אותי

קוואמי והחלבות עם פורטיס

מילים: קוואמי ופורטיס לחן והפקה מוסיקלית: רמי פורטיס
3.5/5

קוואמי את פורטיס מחליפים רשמים ביחס לאיזו גברת, כל אחד בתפקידו-הוא כדי ליצור את האמביוולנטיות שאומרת משהו כמו – לא יכול לסבול אותה, אבל לא יכול בלעדיה. קוואמי הוא הקוטר (לא מוכן להיות מסמר לפטישים שלה…) , פורטיס הוא חדל האונים הנזקק לעזרתה ("את תלמדי אותי לשחות"…) – גם הוא לא במובן האידיאלי כי מדובר בלחץ שאין בו שום רומנטיות יפה אלא "סחיטה" ו"חלומות אפלים". הקיצר, האישה לא לא יוצאת טוב מהשיר הזה.. קוואמי עושה את זה בשילוב פופ וראפ, ומוסיף שבזמן שהוא שומע שירים של … פורטיס, היא קוראת דוסטוייבסקי.

אתם באמת רוצים שננתח את כל הגבב הזה? נסכם שפורטיס בסגנונו התיאטרלי הטירופי מנסה לחבור לקוואמי בשיר קברטי תיאטרלי סוחף שאינו נשמע יותר מאשר גחמת שרבוט הומוריסטית ושמחה.

 

אנ'לא רוצה להיות בשר לתותחים שלה

אנ'לא מוכן להיות מסמר לפטישים שלה

לא כסא חשמלי לעצבים שלה

או-ווא

אנ'לא מוכן להיות אקססורי לאוסף שלה

לא מוכן יותר לטבוע בגלים שלה

האדישים שלה

 

ואת תלמדי אותי לשחות

במרחבים העצומים שלך

למדי אותי למדי אותי לשחות

בעולמות המקבילים שלך

ואת תסחטי אותי

את תסחטי אותי

את תסחטי אותי לאט

את תסחטי אותי

את תסחטי אותי

תשחי ותסחטי איתי לעד

 

אני לא טאג בתמונה על הוול שלה

אני לא ראש מפוחלץ על הקיר שלה

אני לא שם נוסף בשביל הניימדרופינג שלה

או-ווא

אנ' לא רוצה להיות פליט לגירושים שלה

ולא שטח לנסיון הכיבושים שלה

בשביל מה

 

ואת תלמדי אותי לשחות

במרחבים העצומים שלך

למדי אותי למדי אותי לשחות

בחלומות האפלים שלך

ואת תסחטי אותי

את תסחטי אותי

את תסחטי אותי לאט

את תסחטי אותי

את תסחטי אותי

תשחי ותסחטי איתי לעד

 

ובזמן שאת קוראת את דוסטוייבסקי

אני שוכב מתחת חלונך

ברדיו מנגנים שירים של פורטיס

ואני בעולמי שמתהפך

 

אנ'לא מוכן להיות בשר לתותחים שלה, כביש למכונית שלה, שקית בשביל קליפות הגרעינים שלה

זה שלא נותנים לו להשחיל מילה ,תחתית לבירה שלה ,אנ'לא מוכן להיות פליט לגירושים שלה

או – הפכתי לי לאייפוד בו

אין MP אחד שלא נמחק מפה

הלכתי להחליף את הנורה במח, לא מבין עוד למה היא כבתה – קלאק קלאק או או

פאק זה הלב שלי האט ל-דום

והעיר שלי מוצפת בכל כך הרבה כלום

ועד שבאת אני איבדתי אימון בכל מבט שרק הציץ בצלקות של דבר פגום כמותי, יש מצילה

משהו אומר שלא אטבע, שאלה : גם את רוצה לשחות איתי?

 

ואת תלמדי אותי לשחות

במרחבים העצומים שלך

למדי אותי למדי אותי לשחות

בחלומות המקבילים שלך

ואת תסחטי אותי

את תסחטי אותי

את תסחטי אותי לאט

את תסחטי אותי

את תסחטי אותי

תשחי ותסחטי איתי לעד

 

ובזמן שאת קוראת את דוסטוייבסקי

אני שוכב מתחת חלונך

ברדיו מנגנים שירים של פורטיס

ואני בעולמי שמתהפך

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. טקסט מחוכם. אבל רמת האנרגיות השליליות בקטע הזה גבוהה, גבוהה מידי. קטע לא סימפטי. ופורטיס? מדוע בחור בשנות החמישים המאוחרות לחייו צריך לזעום כל כך? לא נחמד ולא אהבתי.

  2. גם חוכמה וגם הרבה מטען עם שילוב מיוחד, הגיע הזמן שנשמע דברים מעניינים שיש להם גם אמירה וגם עומק, מיוחד ונצרב …

  3. למרות שאני פמינסטית ממש אהבתי את השיר הזה. תחכום משולב בהומר, אהבה מהולה בבילבול. ממש ממש תמונה אמיתית לחיי אהבה אסרטיביים!!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות