עוד מחכה לאחד

אביגיל רוז

מילים: אהוד מנור לחן: סשה ארגוב עוד מחכה לאחד עיבוד: דודו טסה וניר מיימון
5/5

אני קורא בדברי ההסבר לשיר הנודע "גרסתה של אביגייל משמרת את התמימות והטוהר של עפרה חזה אך טוענת אותה בנשיות מודל 2010". אילו הייתי בקזינו הייתי מקבל שלושה סימני שאלה במכונת המזל. ולא הייתה לי תשובה, כי אם היו שואלים אותי על "נשיות 2010" – לא בטוח שהתשובה שלי הייתה ברורה או נחמדה.
קצב בס אפקטיבי מלווה את אביגייל רוז לעומק הטקסט. בקאבר מעולה אתה מקשיב לא רק לטקסט ולנגינה אלא לסאבטקסט. כלומר כשאביגיל רוז שרה "אם יש אהבה, אם יש אהבה,
אחכה לה עד יכלו ימי ולילם",
אתה יורד לתהומות העצב שלה. השירה המהורהרת הזו היא מלנכוליה של מיתרי הרגש העדינים, מגיעה מהאמת הפנימית שלה.
אם חיכינו לביצוע חדש לשיר המלודי נפלא הזה של סאשה ארגוב – אביגיל רוז מספקת אותו, לא רק משום יופיו הטהור, אלא משום שהוא מבטא את מהות נפשה. זה המון. אם יש מחסור אהבה בעולם – הוא מגיעה מתוגתה, שאינה להרגשתי תוגת אישה מודל 2010.  

עוד מחכה לאחד
חלום ישן עוד מלווה, לא נבגד.
מחכה לאחד
כשיופיע אזהה אותו מיד.
עוד מחכה לאחד
אשר ישכיח בעיניו
את העולם וכאביו
לאחד
שחותם שפתיו יטביע בי לעד.

עוד מחכה, לא אפחד,
עוד נאחזת בחלום, לא אמעד.
מחכה לאחד
שהבטיחו לי בספר מנוקד.
עוד מחכה, לא אפחד,
גם אם הזמן שיניו נועץ,
עוד יש בי רוח עד אין קץ
לאחד
שציפור נפשי בכף ידו תרעד.

אם יש אהבה, אם יש אהבה
אם יש אהבה בעולם,
אז היכן היא הלילה?
אם יש אהבה, אם יש אהבה,
אחכה לה עד יכלו ימי ולילם.
עוד מחכה לאחד,
מילים רכות עוד ממתינות צד בצד.
מחכה לאחד
שיניף בי את הדגל המורד.
עוד מחכה, לא אפחד,
אשיב ללעג בדממה,
אמתין לו כאן זקופת קומה,
לאחד
שליבו ופיו שווים, רק לו בלבד.

אם יש אהבה…
עוד מחכה לאחד

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

7 תגובות

  1. אני אוהבת יותר את הביצוע הנפלא של אביגייל רוז יותר מהביצוע המקורי.. נפלא , עדין ומיוחד..

  2. צר לי,אך הביצוע הזה לא מתקרב לקרסוליי הביצוע המקורי
    של עפרה חזה.אהוד מנור ז'ל ציין שהוא כתב את השיר במיוחד לעפרה לאלבומה "אדמה" הוא הציע לסשה ארגוב להלחין
    את השיר והפגיש אותו עם עפרה שהתרשם מאד מקולה
    הזך והצלול וכתב עבורה שיר נוסף לאלבומה.

  3. זהו הקליימקס במיטבו- כתיבה נהדרת, לחן נפלא שמיטיב עם המילים, העיבוד, והביצוע…מינורי, לא מתיימר, אך אין טוב ממנו לחדור לתהומות הנפש. ולב המדמם. נפלא

  4. בחירה מעולה של שיר ענק ובאמת פחות ידוע אך המילים האיכותיות של אהוד מנור והלחן המתמזג של סשה ארגוב עושים את שלהם עם הבחורה הצעירה והמקסימה הזאת אביגיל. המשיכי והצליחי מתוקה את גדולה

  5. דווקא אני לא מרגיש שהייתי רוצה שמישהי תחליף את אביגיל בשיר הזה.

    אין ספק שהתקופה הנוכחית מורגשת בשיר ודווקא זה לגיטימי בעיני שזה יקרה ויפה שכך כי אם לא אז מה הטעם בחידוש?

    אני חושב שזה ביצוע מקסים והשירה החולמנית , המהורהרת פשוט קולעת בול ונוגעת במקומות הקטנים שהשיר מכוון אליהם.

  6. ראשית, נקודה לזכותה של אביגייל רוז על התעוזה המקורית לבצע מחדש את השיר הזה. השיר, אגב, לא כל כך נודע, בניגוד למה שכתוב, לא מהידועים ביותר של ארגוב. גם לא מהמובקשים של עפרה חזה. הושמע בכמות סבירה ( עובדה, אתה, יוסי, ואני מכירים אותו ), אך לא היה להיט גדול. עדיין-שיר יפהפה. ושוב, בניגוד להסברי היח"צ, לא הייתי מתהדר בנשיות מודל 2010. לא שמעתי אישה שרה כאן, אלא ספק-ילדה, ספק-אישה. מה לעשות ולזמרות רבות מידי בימינו אין קול יפה או אפילו מיוחד, אלא קול שבקלות יכולת להחליפו במישהי אחרת. גם האינטרפטציה ( מה שאתה, יוסי, ציינת כ-"סבטקסט" ) אינה סיבה למסיבה. זהו המודל התל אביבי של 2010- שטוח למדי, מנוכר ( כולל העיבוד ), ובסך הכל יבשושי וכאילו-מיוחג'.
    כשאת באה לשיר כזה, שבוצע באופן כל כך מוסיקלי במקור, עלייך, אביגייל, לספק ביצוע יותר איכותי ומקורי מזה. יש גם מלחמה קטנה של המקצבים בביצוע הזה אל מול הלחן המורכב-מאד והלא-עגול לגמרי. זהו דבר אופיני בגלל הנוקשות של המיקצבים של היום לעומת הרכות של פסנתר של פעם. התו האחרון, אגב, אמור להיות בטוניקה ולא כפי ששרת. לא יצאתי מגידרי, כמוך יוסי. משהו השתבש בתחושת האיכויות של היום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות